קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס "מתחברים בערבה", שיעור מס' 2 – דצמבר 2010
שאלה: מה לעשות עם אנשים שלמדו באופן עצמאי את החומר, ובאים לקבוצה כבר עם "אקסיומות" מוכנות ובדויות שבהן הם מבלבלים את שאר התלמידים?
תשובתי: הקבוצה צריכה לבודד את עצמה במרכז הקבלי שלה כמו עובר בבטן אימו. נשמה שגדלה זקוקה להגנה! צריך לעטוף אותה בדאגה כמו את הוולד או התינוק, כך שבונים לה סביבה נוחה ונעימה, כמו "תיבת נוח".
כל עוד התלמידים לא השׂיגו את הגילוי הרוחני, ועוד אינם מבינים בדיוק מה הם עושים ולאן הם הולכים, הם כל פעם נזרקים מצד לצד, ממצב למצב, כי הרי כל פעם מעוצבים בנו כל מיני מערכות חדשות. וכל עוד אנחנו בונים את עצמנו, תמיד נעבור מצבים בלתי יציבים מסוג זה, ולכן אסור לנו להימצא תחת שליטת מספר גורמים, אלא רק אחד.
בעל הסולם כתב ב"מאמר לסיום ספר הזוהר" שאם התלמיד אינו נדבק במורה, כמו עובר שנאחז באימו, אז הוא אינו מתאחד עם העליון, הוא אינו מתקדם. זהו חוק שפועל גם בעולם הרוחני וגם בעולם הגשמי, כל עוד אנחנו נמצאים בשלב של הכנה ועובדים עם התכונות האגואיסטיות שלנו.
אם התלמיד אינו עושה זאת, שום דבר לא יעזור לו. הוא יכול להיות מאוד חכם ובעל יכולות מיוחדות, אך הוא לא ישׂיג התגלות רוחנית. לכן נאמר: "מאה נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה". וכל זאת משום רשלנות ואי הרצון ללכת בדיוק בעקבות הרוח של המורה שמעביר לך את הרוחניות.
אני אינני צריך לעצמי את הדבקות שלכם בי, אתם יודעים כיצד אני לא סובל כל סוג של סגידה. אך התלמיד חייב לפתח בתוכו יחס כזה. רק שבתחילת הדרך הוא צריך לקבל החלטה היכן ללמוד, כמו שנאמר: "אין האדם לומד אלא במקום שליבו חפץ". לכן, כיצד אתם בכלל מאפשרים למישהו להיכנס למרכז שלכם, לבית שלכם ולבלבל אתכם? – אני לא הייתי מרשה זאת לעולם.
אנחנו בכל מקרה לא נוכל לקבוע מי צודק ומי אינו צודק, זה הכול יחסי. ואם אתה רוצה להתפתח רוחנית, אסור להאמין לאף אחד, אתה צריך לבחור את מקור הלימוד בעצמך, המקור שממנו אתה רוצה לשתות. כל אחד צריך לבחור לעצמו מורה שעונה לו על השאלות ויכול להיות המדריך הרוחני עבור ההתקדמות הרוחנית שלו.
