דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שתי שאלות בבית דין של מעלה

שתי שאלות בבית דין של מעלה

שאלה: מדוע נאמר, שדווקא הסירוב והדחייה נעשים אחר כך לכלי קבלה חדש?

תשובה: אין לי כלום חוץ מתיאבון, רעב, והרגשת חוסר או מילוי. זו המהות שלנו. זו התכונה היחידה שבה אני יכול להשתמש. ויש בי אותה נקודה מה"בינה", שהיא עוזרת לי לשנות את היחס לרצון לקבל ולהרגשה שבו, להרגשת החוסר או להרגשת המילוי. הרצון לקבל עם הרגשת החוסר או המילוי זו ה"מלכות". הנקודה שממנה אני יכול לצפות, לבדוק אותו, זאת נקודת ה"בינה". מפני ש"מלכות" היא תוצאה מה"בינה", קיימת בה היכולת הזאת.

כאשר אני משתמש בנקודת ה"בינה" ומזדהה איתה, אני יכול לראות איך "מלכות" סובלת או נהנית ממילוי או מחוסר מילוי. עכשיו אני רוצה לקחת את ה"מלכות" ולהפוך אותה שתידמה ל"כתר". בשביל זה אני חייב להשפיע כמו "כתר". אז אני מזמין את כל האור שיש בכל ה"מלכות" שלי, אבל אני נהנה לא מזה שאני מרגיש אותו בי, אלא מזה שאני מעביר אותו דרכי לאחרים. בזה אני נהיה דומה ל"כתר", כמו אורח שמדמה את עצמו לבעל הבית.

אני נהנה מהאור שאני מקבל, אבל לא מהאור עצמו, אלא מזה שאני מוסר אותו לאחרים. אם אני פשוט הייתי מחזיר את האור לבעל הבית, לא הייתי עושה לו נחת רוח. אני צריך ליהנות מהאור בתוך הכלים שלי כדי ליהנות לבעל הבית, וזהו התענוג שאני מעביר בחזרה לבעל הבית.

וכאן אנחנו כבר יכולים לראות מה זה נרנח"י. אני מקבל אור פשוט, ובמידה שאני מסוגל להרגיש אותו בתוכי כדי ליהנות לבעל הבית, הוא מקבל את הצורה שנקראת "אור הנפש", "אור הרוח", "אור הנשמה", "אור החיה" ו"אור היחידה". זה תלוי בכמה אני מרשה לעצמי ליהנות ממנו, והאם אני יכול למסור את זה לבעל הבית ולהרגיש עד כמה הוא נהנה מכל המיצוי שאני מסוגל להוציא מהתענוג הזה, ואיך אנחנו ביחד מתחברים באותו התענוג. האור הוא משותף בינינו, אחרת אנחנו לא יכולים להתחבר. כאן הרצון שלי והרצון שלו מתחברים לאחד. כל זה נעשה בשימוש בכלים דקבלה, אך לא בצורתם הרגילה, אלא למעלה מהם, כלומר, למעלה בחשיבות מהשימוש הרגיל.

שאלה: מאיפה אני יודע שהבורא נהנה?

תשובה: אתה צריך בשביל זה להרגיש אותו. לכן אתה דורש גילוי. אתה דורש גילוי לא כדי ליהנות מזה, אלא רק כדי לדעת האם אתה מהנה לו. זו תביעה נכונה. זה בדיוק מה שצריך לדרוש לצורך העבודה.

שאלה: איך אני צריך להרגיש תענוג מהאור ברצון שלי בעולם הגשמי?

תשובה: אין עולם הזה ועולם הבא, אלא ישנו אופן הגישה לתענוג, איפה הוא מורגש. אם אתה נהנה מזה שאתה מהנה לשני, זה נקרא "העולם הרוחני". אם אתה לא יכול ליהנות מזה שאתה מוסר לשני, זאת אומרת, אתה לא מרגיש אותו כמו את עצמך, אז אתה עדיין נמצא בגשמיות. המערכת הזאת עדיין לא מחוברת בעיניך.

שאלה: איזה כוח יכול להחזיק אותי בדרך, הרי אני לא מסוגל להתקיים בכלל ללא תענוג?

תשובה: סיעתא דשמיא – רק הבורא יכול לעזור. זה טוב שאדם תולה את עצמו במאור המחזיר למוטב. זה נקרא סיוע מהשמים. כתוב, שכאשר האדם מגיע אחרי מותו לבית דין של מעלה, שואלים אותו: "האם עסקת בתורה? האם ציפית לישועה?", "עסקת בתורה", זה אומר האם משכת את האור המחזיר למוטב, ו"אהבת לרעך כמוך" כלומר, האם מימשת את הכלל הגדול בתורה.

האם כשעסקת בזה ציפית לישועה, שיבוא אליך המאור המחזיר למוטב וייתן לך כוח השפעה, אהבת הזולת ודרכה אהבת ה'? רק על זה שואלים את האדם.

מתוך שיעור על ה"פתיחה לחכמת הקבלה", 10.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
כינור שמכוון לפי הקולן של הבורא
לעמוד בפני הגדלות
האם ציפית לישועה?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest