קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ספר הזוהר. הקדמת ספר הזוהר, מאמר "שתי נקודות", סעיף 121:
"וזה עניין המנעולים שעל השערים. כי כל ריבוי הסתירות נגד ייחודו, שאנו טועמים בעוה"ז, אע"פ שמתחילתן הן מפרידות אותנו מה', הינה בהיותינו מתאמצים לקיים התורה והמצוות באהבה בכל נפשנו ומאודנו, כמצווה עלינו, ע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרנו, וכל אלו כוחות הפירוד, אינם משפיעים עלינו לגרוע משהו מאהבת ה' בכל נפשנו ומאודנו, אז כל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשית שער להשגת חכמתו."
שאלה: מה זה אומר, "כל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשית שער להשגת חכמתו"? מה זה "סתירה"?
תשובתי: סתירה, זה משהו שאתה יכול לפתור, ליישר בין זה לזה. סתירה, זה נקרא שאני לא יכול לראות, לא יכול להסכים, לא יכול להבין, איך זה קורה בעולם. שזה לא מסתדר עם איחודו, עם "אין עוד מלבדו", עם הטוב והמטיב. זה לא הולך ולא מתחבר יחד.
אני מקבל מכות מכל הצדדים, נכונות או לא נכונות, זה לא ידוע לי, אני צריך להצדיק את כולן. אם זה היה ברור לי, שזה עונש, ועל התנהגות אחרת הייתי מקבל שׂכר, אז מילא. אבל זה לא תואם להיגיון שלי. כמו שנאמר: "צדיק ורע לו". מה אפשר לעשות?…
המצבים האלה נקראים "סתירות", סתירות בהשגחה העליונה.
שאלה: אז מה עושה צדיק שרע לו?
תשובתי: לכן הוא צדיק, כי הוא מצדיק את הבורא, אמנם שרע לו.
שאלה: אבל מטרת הבריאה ליהנות לנבראיו. במה זה יעזור, שאם רע לו והוא מצדיק את הבורא?
תשובתי: כנראה שטוב לו. זה נכון שיש בו רע. זה נכון שבגלל הרע הזה הוא סובל. אבל גם נכון, שהוא מצדיק את הבורא. ולכן הוא נקרא "צדיק".
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 13.01.2014
ידיעות קודמות בנושא:
כאשר נפתחים השערים…
הניגודים הנפלאים האלה
צדיק הוא מי שמצדיק את הבורא
