שערי הגאולה

קשה מאוד לאדם, כלומר לרצון ליהנות, להשלים עם הנפילות, עם זה שאחרי העלייה, ההצלחה, הרגשת הכוח, הקִרבה, התרוממות הרוח הוא פתאום מאבד את כל הידע, ההרגשה, ונשאר מחוסר כל.

הרצון ליהנות שמצפה למילוי מרגיש את זה כהפסד לא הוגן, כמוות, ואינו מבין כיצד זה קרה. האדם מתחיל להתרגז ולמרוד.

זה מאוד מבלבל אותו, הוא מתחיל להיות לא שפוי ולא מבין מה לעשות. אך דווקא המצבים האלו מביאים אותנו להערכה אחרת בהשוואה לזאת שהייתה לפני זה. קודם מדדנו את המצבים שלנו לפי מה שקיבלנו בתוך הרצון ליהנות שלנו.

אחר כך התחלנו להעריך את המצבים לפי התקרבות למטרה, לרעיון, למסר הרוחני, עד כמה אנחנו מבינים ומרגישים את ספרי המקובלים, מתקשרים עם המדרגה העליונה, כלומר עם מחבר הספרים או המורה.

הערכים מתחילים להשתנות בהדרגה. בזכות העליות והירידות שאנחנו עוברים משתנות ההערכות שלנו של קבלה והשפעה, של עצמנו ושל היציאה מחוץ לאגו. האדם אינו יודע כיצד זה מתרחש, האור הוא זה שמשנה אותו. ואילו האדם רק מרגיש שהערכים של אתמול נראים היום כבר אחרת, מכיוון שסדרי העדיפויות בו השתנו.

התהליך הזה של העברת מ"ט שערי טומאה היא עבודת הכנה גדולה שכוללת בתוכה את גלות מצרים. לא צריכים סתם לחכות שהיא תיגמר מהר. על אף שהאדם נמצא בחושך, הוא כל פעם יותר ויותר מבין ומרגיש מי מנהל אותו.

הוא מבחין בצורה ברורה יותר ברצון ליהנות ששולט בו ושכל הזמן מכה אותו, ומסוגל לעשות עימו כל מה שרוצה. מצד שני, הוא מבין יותר ויותר שההצלה יכולה לבוא רק מלמעלה. והשתתפות האדם עצמו היא רק בכמה שהוא יכול להשפיע על התהליך הזה, לזרז את המצבים, לקבל אותם בצורה שונה.

אותם החיים ואותם המצבים שאיתם הוא הסכים לפני זה וחשב עליהם כטובים, עכשיו הוא רואה כשליטת ה"קליפה". בסופו של דבר, הוא מחליט שהמצב שלו הוא גלות מצרים עם כל מ"ט שערי הטומאה שלו.

לא דורשים מאיתנו יותר שום דבר, רק צריכים לברר את מ"ט שערי הטומאה מבחינת הכמות והאיכות. הגישה הכמותית משתמעת מכך, שאם אני נופל אפילו לשנייה, בשבילי זה נחשב כעבדות ואובדן של כל מה שהיה יקר לי.

אם הייתי אפילו לרגע בשליטת האגו, אז הייתי בשליטה זרה. כבר לא הייתי בעל הבית על האגו שלי כמו שזה היה במשך שנות השובע. עכשיו אני מתחיל להרגיש שזה הוא משתלט עליי אך איני יכול לעשות דבר.

והגישה האיכותית אומרת, שאני לא יכול להסכים עם שליטה הכי הקטנה של האגו. לפני זה חשבתי, לא נורא שאני נשלט על ידי הרצון ליהנות שלי. אבל עכשיו אפילו 1% מאותה השליטה שהייתה לפני זה, אפילו 1% של לחץ מפרעה מתקבל על ידי כמשהו נורא.

כך אני מגיע לשער ה- 50 (נ'). בגבול בין מ"ט שערי טומאה לשער ה-נ' מתרחשת הגאולה שלי.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 09.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
יציאה ממצב "מצרים"
לפרוץ מתוך עור הנחש
מ"ט שערים בדרך לגאולה