שני פתרונות למשבר

דעה: המשבר של המערכת הכלכלית העולמית הוא בלתי פתיר במסגרות של מודל חלוקת ההון הקיים. הסתירה הבסיסית קשורה לצמיחה של פריון העבודה, בזמן צמיחה של פריון העבודה יש צורך בפחות ופחות בני אדם. זה מוביל לצמיחה באבטלה, כמות בני האדם שזקוקים למוצרים גְדֵלָה, אבל אי אפשר להרוויח מהם, לכן צמיחה של פריון העבודה מביאה לפיצול החברה ועלייה במספר העניים. כל התיאוריות הכלכליות מנסות לפתור את הבעיה הזאת בדרך של עידוד הצריכה דרך הלוואות ופרסום. כמות צרכני ההלוואות (ממעמד הביניים) שעוסקים בייצור הולכת ומצטמצמת, והכלכלה העולמית הולכת ודועכת. את כל זה כבר תיאר מרקס בספרו "הקפיטל" ("הון").

תגובתי: המשבר הנוכחי של המערכת הכלכלית העולמית הוא בלתי פתיר במסגרות של חלוקת ההון הקיימת, צריכה להופיע מערכת אחידה יותר. ישנן שתי דרכים לשינוי: דרך הכרה, הבנה וביצוע רפורמות ("אחישנה") או דרך עימותים ("בעיתו"). השינויים הם בלתי נמנעים, ואנחנו רק יכולים לבחור את הדרך, אם היא תהיה קצרה וקלה או כואבת וארוכה, אבל לא את התוצאה!