קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
האדם עובד, ופעם אחר פעם מחבר שני סוגים של רשויות, הנהגות: "אם אין אני לי מי לי" ו"אין עוד מלבדו".
העיקרון של "אם אין אני לי מי לי" לא נעלם, הוא נשאר ונמצא למטה. ומעליו יש "מסך ואור חוזר", קשר, "זיווג דהכאה" עם "אין עוד מלבדו".
ה"אני" של האדם לא נעלם, אלא להיפך, הוא רק גדל בצורה המותאמת לבורא. נאמר, שהאדם דומה לצל של הבורא שחוזר על כל הפעולות של הבורא. אבל על ידי הפעולות האלה האדם לא הופך להיות לצל חסר רצון. אפילו שהכול תוכנן מראש על ידי הבורא, אבל זה לא מוחק אותי, את הבחירה החופשית שלי.
כי אני ביררתי את זה בכוחות שלי, אני בעצמי בניתי את עצמי כדומה לבורא, ולכן אני נמצא בקומה שווה עימו. דווקא זהו רצונו של הבורא: שאני אהיה אדם, הדומה לו, וששני המאורות הגדולים: "זעיר אנפין" ו"מלכות" יהיו בקומה שווה.
מתוך שיעור על איגרת ט"ז של בעל הסולם, 15.05.2014
ידיעות קודמות בנושא:
עבודה לא למען השכר
שני מצבים
הרוכב מוביל את הסוס לפי רצונו
