קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס "מתחברים בערבה", שיעור מס' 1 – דצמבר 2010
אנחנו מדברים על השנאה שמתגלה בינינו, אך זה בכלל לא אומר שעלינו לשנוא זה את זה. אין מצווה כזו. אנחנו מתקדמים לאהבה, אך אנחנו מתחילים מהנשמה השבורה שהתפרקה למיליארדי חלקים. את החלקים הללו עלינו לנסות לחבר יחד. אנחנו רואים על פי העולם המודרני, הגלובלי, אילו התחייבויות מונחות על כתפינו. אם אנחנו רוצים בכך או לא, אנחנו מגלים שאנחנו קשורים הדדית.
אם כך, כשאנחנו מנסים להתאחד, אנחנו מגלים שנאה בינינו. זה הטבע שלנו. "בראתי יצר הרע" אמר הבורא. מתי זה מתבטא? – כשאנחנו מתחילים להתחבר בצורה נכונה. אם תתחיל להתחבר בצורה לא נכונה, לא תגלה את השנאה, אלא תסתפק בתוצאות חלקיות, חוסר השתתפות וכולי.
על מנת לגלות את השנאה, אתה זקוק למאור מלמעלה. כשאתה מנסה להתחבר עם האחרים, אתה מושך את האור והוא מאיר על השבירה, על הקרע בין הנשמות. אז אתה מרגיש את הניגוד לאור, זה נקרא שנאה. יחד עם זאת, כתוצאה מכך אתה מתחיל להרגיש כיצד דוחפים אותך, מעוררים אותך לבקשה להתאחד. אותו האור שמראה לך מי אתה, מראה לך גם שהוא מסוגל לעזור לך. אז אתה מבקש ממנו "תקן אותי!", והוא מתקן.
יוצא, שאיננו מתכוונים לשנוא זה את זה. האדם בורח ממצרים, מהאגו שלו, על מנת להתעלות מעליו ולהתחבר עם האחרים, ואז לפתע הוא מגלה שנאה אמיתית, הר סיני.
