דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שלבי ההתקדמות אל הבורא

שלבי ההתקדמות אל הבורא

2012-02-24_1225_w.jpg

חכמת הקבלה מספרת באילו שלבים אנחנו צריכים להתפתח בהתקרבות בינינו כדי להתחיל לגלות את הכוח העליון.

בהתאם לכך, במידה שנתקרב זה לזה, נתעלה מעל לאגו בכך שנעשה עליו צמצום, נתאחד, נשיג את הדרגה הראשונה ונרגיש את הכוח הזה בדרגת "נפש", דרגת ה"דומם". נתחיל להרגיש שקיים משהו בינינו, אך איננו יכולים לתפוס אותו בדיוק. קיימות הרגשות מסוימות, אך הן עדיין אינן מוגדרות ולא קבועות.

ואחר כך, בהשתוקקות גדולה יותר זה לזה, אנחנו נשיג קשר גדול יותר, ונתחיל להרגיש איך במקצת אנחנו "חודרים" זה לתוך זה ויותר מרגישים את הקשר. מזה נוצרת רגישות גדולה יותר ויכולת להרגיש. ולא רק להרגיש, אלא לקבוע, להבין, איך לעשות את זה. כך נוצרת ההרגשה של הכוח הזה בדרגת "רוח", כלומר, כבר בדרגת ה"צומח". בהתאם לתנועות שלנו זה לקראת זה, נוכל לבוא במגע עם הכוח הזה, פחות או יותר, בהתאם לנטיות השונות של ההתקרבות שלנו. התנועות שלנו וההבנה של הכוח העליון הזה מתרחשים בדו שיח, במאמצים שלנו ובתגובה של הכוח העליון על מאמצנו.

בהמשך אנחנו מתקדמים בהתקרבות כללית עוד יותר גדולה בינינו, וכבר מתחילים להרגיש באיזה אופן אנחנו יכולים לא רק להתחבר, אלא גם לתת משהו בפעולה ולקבל מהאחר. ואז אנחנו משיגים את הרגשת הכוח העליון, נמצאים יחד איתו בקשר, בנתינה ובקבלה ממנו. הדרגה הזאת נקראת "נשמה", דרגת ה"בינה", זוהי דרגה מאוד גבוהה.

לאחר מכן, אנחנו מתחילים בהמשך להשיג יותר ויותר לעומק את שיתוף הפעולה בינינו: באיזה אופן אפשר לעבוד עם הזולת, בכך שמקבלים מהאחר – נותנים לאחרים דרכנו. בכך שמעבירים לאחרים דרכנו, אנחנו משיגים את דרגת "אור החכמה" או "אור החיה".

ולבסוף, אנחנו משיגים מצב שבו אנחנו מרגישים את כולם כאחד שלם. אין שום הבדל, שום תקשורת, שום מעבר, שום מצב של נתינה, אלא הכול מתמזג כמו טיפות מים לטיפה אחת, ואז כל החלוקה נעלמת לחלוטין. כך אנחנו משיגים את הדרגה שנקראת "יחידה" (מהמילה "איחוד"), האיחוד השלם בינינו וכמובן עם הכוח העליון.

חמש הדרגות הללו מושגות רק במידת החיבור בינינו מעל לאגו האישי שלנו, מעל לבידוד, כאשר כל האישי מסולק, והאדם עולה וחי רק בשיתוף.

כדי לפתח את האפשרות הזאת, את מכשיר ההשגה, אנחנו מתאספים יחד בקבוצה, בכנסים, בכל הפעולות שלנו, ובהדרגה מפתחים את זה בתוכנו.

הזמן שלנו נפלא בכך שהוא מחייב, הוא מניע אותנו לקראת זה, ולא רק אותנו, אלא בכלל את כל האנושות בשלבים המוקדמים, כאשר האדם עדיין אינו מבין מה הכוונה "לפתח רגשות, להתאחד, להתחבר עם האחרים".

עוברים הרבה מאוד שלבים עד שהאדם מברר: "בשביל מה כל זה? האם יש צורך בכך?". הוא מסתכל על האחרים ופועל בצורה אוטומטית. ורק בהמשך בהדרגה משהו מתחיל "לזוז" בו מבפנים, כאילו שמשהו "תופס" אותו מבפנים. הוא מתחיל להרגיש שכאן מופיע משהו, יתכן שזה דבר חדש שלא היה ידוע לו עד כה, מעבר לתחום חדש לחלוטין, שהיה מקודם נסתר ממנו.

והעולם היום עוזר לנו בכך שהוא נמצא במצב מבולבל ובלתי מובן לחלוטין. כל בני האדם בעולם: מקטן ועד גדול, עניים, עשירים, חזקים וחלשים, איש אינו מבין היכן הוא נמצא. כולם מחפשים משהו ולא יודעים היכן. הם פועלים באופן אוטומטי בכך שמנסים להמשיך בחיים האלה שהיו קודם לכן, אבל הם כבר אינם קיימים.

מתוך שיעור מס' 1 מהכנס בליטא, 23.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
רמת האיחוד החדשה
פילוסופיה ריקה או מדע מעשי?
מערכת רב תוכניתית

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest