כיצד להכין שיפוד מרצונות?

כנס הקבלה העולמי במוסקבה, שיעור מס' 7

שאלה: יש לי שאלה על ניתוק מהחיים האלה. הרצון לבורא מוביל אותי מחוץ לגשמיות, ואז אני מכריחה את עצמי בכוח לאהוב את הילד, הבעל, המשפחה, ללכת לעבודה, מפני שאני נאלצת לעשות זאת. אני כאילו משׂחקת בזה. עבור האישה זה סבל תמידי. כלומר, בפנים נמצאת במצב של רצון, ובחוץ חיה כאילו שהכל כאן משחק.

תשובתי: זה באמת כך. האדם אינו יכול להיקרע בין שניים, שלושה, חמישה רצונות, רצון יכול להיות רק אחד. אז מה הפתרון?

שאלו אותי גם נשים וגם גברים: "איך אני יכול לא לאבד את הרצון כלפי העולם הזה, את הרצון לעבודה שלי, למשפחה שלי, לאדם יקר ואהוב עליי? איך אני יכול לעשות את כל זה? הרי הרצון הגדול בולע את הרצון הקטן, לוחץ אותו. מבטל".

זה כך אם לא מחברים יחד את הרצונות האלה, ולא מקבלים אותם כיוצאים ממקור אחד. את צריכה לאסוף את כל הרצונות האלה יחד, לחבר אותם, לעשות מהם מעין עיסה, שלא יהיה הבדל ביניהם. ההשתוקקות לילד, לבעל, לקבוצה, להורים ולמטרה עצמה, צריכה להיות אחת.  עליך לחרוז את כל הרצונות האלה, כמו על שיפוד.

אם זה לא קיים, סימן שהעבודה שלך לא שלמה. את לא אדם שלם בהשתוקקות שלך. כך אסור. דווקא לצורך זה ניתן לנו כזה מגוון של רצונות בעולם שלנו, כדי שנאסוף את כולם יחד ונראה אותם כאחד.

מתוך שיעור מס' 7 בכנס במוסקבה, 12.06.2011

ידיעות קודמות בנושא:
המפתח להצלחה
מה זאת אומרת "ללכת בדרך השם"
האישה דורשת את הנשמה שלה