קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כיצד העליון מעלה את התחתון בסולם הרוחני?
תשובתי: העליון עובר למצב של קטנות ויורד אל התחתון, כך הוא מראה לו את עצמו כקטן.
כמו שאנחנו משחקים עם ילדים, אנחנו חייבים להיות שווים איתם, לתת להם לנצח במשחק, להצליח. אנחנו יוצרים איתם מגע, בדומה למדריך שנמצא בין הילדים ומתנהג כאילו שהוא אחד מהם, ואחר כך מתחיל במקצת לשנות את עצמו, כדי שהם יראו בו דוגמה לילד מתוקן – דוגמה של התנהגות רצויה. אך הוא חייב להראות להם דווקא דוגמה של ילד ולא של מבוגר, מאחר והם לא ילמדו ממבוגר. הם לומדים רק מילדים כמוהם, מאחר וידוע שהסביבה משפיעה רק אם בני האדם שווים.
חברים חייבים להיות שווים, אז הם יוכלו לשמש דוגמה זה לזה. אך אם אני מרגיש שהחבר יותר גדול ממני, הוא כבר אינו חבר בשבילי. אני לומד דווקא מאלה שהם כמוני. אותו הדבר גם ברוחניות: העליון יורד כלפי התחתון והופך להיות כמוהו בכל, ולכן הוא מתחבר איתו. התחתון אינו מבטל את עצמו כלפי העליון, הרי אנחנו כאילו שווים, לכן אנחנו מתחברים כשווים. לאחר מכן העליון יכול לעלות בעצמו ולהעלות את התחתון יחד עימו.
בכדי לעלות עם העליון, התחתון חייב לבטל את רצונות הקבלה שלו (את האח"פ), אך להישאר מחובר עימו כשווה אליו ברצונות דהשפעה (גלגלתא ועיניים – ג"ע) שלו. כאשר העליון יורד אליי, כבר אינני מרגיש אותו כעליון, הוא הופך להיות כמוני.
אם אדם בגובה שני מטר משחק עם ילד ושמח יחד עם הילד, מתנהג כמו ילד, הילד אינו תופס אותו כמבוגר. הוא חושב שהוא בדיוק כמוהו. אחרת לא ייווצר ביניהם מגע! העניין הוא בכך שאינני יכול להתחבר עם אף אחד, אם הוא אינו נמצא באותה המדרגה יחד איתי, באותה הרמה, באותן התכונות, לא פחות ולא יותר. רק אז נוצר בינינו קשר, אחרת לא יתכן!
כמו בגלים בעלי תדרים גבוהים, בניגוד לגלים ארוכים, אם יצאת במקצת מתווך התדר, הקשר נעלם. כך גם הדבר בקשר הרוחני. אנחנו חייבים להשיג תיאום מדויק ומוחלט, לא פחות ולא יותר, באותה הרמה. אחרת לא ייווצר מגע, האחד לא יחדור לתוך השני.
מתוך שיעור על המאמר "פתיחה לפירוש הסולם", 25.05.2010
רשומות קודמות בנושא:
לימוד להשפעה
אל תפחד, אני איתך!
הזדמנות יחידה לעלות
