דף הבית / שותפות אגואיסטית

שותפות אגואיסטית

שאלה: לא מזמן קיבלתי מכתב מאדם שפתח עסק עם חבר לפני למעלה משלושים שנה. הוא כותב כך: "כשפתחנו את העסק, החלטנו שכל אחד משלים את השני: השותף שלי נותן רעיונות, אני מממש אותם ופותר את כל הבעיות. מחלקים את הכול חמישים חמישים. כך עבדנו למעלה מעשר שנים עד שהרווחנו כסף רב.

אז הוא דרש לעצמו שמונים אחוז מכל ההכנסות וביסס את הכול על כך שהרעיונות היו שלו. כאן לא התאפקתי ואמרתי שכל השנים האלה אני מחזיק אותו, משלם לו על הימים שבהם הוא שקוע במחשבות, בחופשות, בנפילות וכו'. ביום הזה הפרנו את עיקרון השוויון והפכנו להיות אויבים. לא דיברנו חודש. לאחר מכן התברר שהוא הגיש תביעה נגדי לבית משפט. פעם היינו החברים הקרובים ביותר והיום אנחנו האויבים הגדולים ביותר".

אם נביט על הסיטואציה דרך הפריזמה של האינטגרליות בטבע, איזו חלוקה של הכנסות יכולה להיות ובמה מתבטא השוויון בין שותפים? האם זה נכון שמלכתחילה הם חילקו את הכול שווה בשווה?

תשובתי: הבעיה היא שהשותפות שלהם הייתה אגואיסטית לחלוטין ולכן אני לא מתאר לעצמי כיצד לפתור את העניין הזה. אין לי עסק עם זה. העבודה שלי עוסקת במחקר של מערכות אחרות לחלוטין שמשלימות זו את זו בצורה הדדית ועובדות לפי עקרונות שונים לחלוטין, כאשר דווקא כשאתה משפיע לזולת אתה מרוויח.

אם הם היו מבינים את מטרת הטבע, כל אחד היה לוקח כמה שהוא צריך כדי לחיות בצורה נורמלית ואת כל היתר הוא היה נותן לחברה. כך הם היו מעריכים את ההכנסות. כלומר הפתרון מונח במישור אחר לחלוטין.

שאלה: עצוב הוא שתהליך החינוך של שני אנשי העסקים האלו יכול לקחת עשרות שנים. ומה עליהם לעשות עד שהם יגיעו לגילוי ההנהגה העליונה, כיצד עליהם לחלק את ההכנסות, האם יש כאן איזה שהם שלבים?

תשובתי: אני חושב שהכול הרבה יותר פשוט ממה שנדמה לנו. נניח שנעלם להם ההון ונותר המינימום לקיום ועכשיו שיבנו ביניהם את היחסים. זה הכול.

מתוך התוכנית "מיומנויות חברתיות", 11.09.20

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest