שוויון זכויות, אבל לא ערבוב

כנס בסוצ'י. שיעור מס' 6.

שאלה: האם גבר נשוי ואישה לא נשואה יכולים לדון על גדלות המטרה במעגל אחד?

תשובתי: זה לא פשוט, אבל אפשר לתחום את חכמת הקבלה עם כל השאר ולכוון את עצמך בכזאת צורה, שנעלם כל ההבדל בין גברים ונשים: עם מי יש לך עסק, איך ולמה.

אבל לשם כך נדרשת עבודה רצינית קבועה. עבור הרוחניות, זמן מסוים, עבור הגשמיות, זמן אחר. כי גם לגוף צריך לתת את מה שנדרש. הכול תלוי באנשים, בקבוצה, בקשרים, במצבים.

אני חושב, שבכל זאת יותר טוב להעביר דיונים במעגלים נפרדים למניעת בעיות שיכולות להופיע בין המינים ובלי להרגיש להסיט את האנשים מהמטרה, לבלבל אותם, לעשות כך שהם לא יוכלו להיפרד ממחשבות טורדניות, מהפרעות. ככלל, יצוצו כל מיני טענות, בעיות, דיבורים.

אני בעד לתת לאנשים שוויון זכויות, אבל לא ערבוב. תתנו לנשים כל מיני העדפות בכל מיני דברים, תגלו כלפיהן סימנים של תשומת לב, כבוד, אבל בשום אופן אל תראו זלזול.

תכבדו אותן עבור זה שהן מוכנות להשקיע את עצמן במטרה המשותפת, תבקשו מהן לעזור לכם, כדי לא להסיח את דעתכם עליהן, הן חזקות יותר מהגברים בהקשר הזה.

ונשים צריכות להבין שהנקיות והמוסריות של הקבוצה בידיים שלהן. אם הן ירצו, אז הן תתנהגנה בכזאת צורה שהגברים אפילו לא יסתכלו לכיוון שלהן. במקרה כזה תהיה לכם באמת קבוצה חזקה וטובה.

מתוך שיעור מס' 6 בכנס בסוצ'י, 14.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
לא הכול נאמר עדיין על אהבה
הגבול הדק בין העבודה הגברית והנשית
לא לבלבל בין הרוחני והפיזי