שוב מלחמות דת?

מתוך מאמר דעה: "במסורת היהודית-נוצרית החברתית-תרבותית מוטבעת דמותו של הבל שנרצח על ידי קין. מאותו הרגע שקין הרג את הבל ועד היום, אלימות היא חלק בלתי נפרד של ההיסטוריה של האנושות. באופן טבעי עולה השאלה: האם דתות הן מקור האלימות או הדרך לשלום? האם האלימות טמונה בדתות המונותיאיסטיות עצמן?

פעם חשבנו שמלחמות דת הן נחלת העבר, אבל הן שוב מתגלות פתאום באכזריות מיוחדת, עם דגלים בצבע שחור, הן הורסות הכול, מחיי בני אדם ועד למצבות של תרבות. בהיעדר הצדקה למלחמות הללו, הם מסתמכים על א-לוהים, ועוד בנימה מלחמתית, להרוג תוך התכסות בשמו כך שהופכים את הא-ל עצמו לרוצח.

הפילוסוף מרטין בובר אמר: "המילה א-לוהים" היא המושמצת ביותר מכל המילים האנושיות. לא ביישו אף מילה אחרת בכזאת צורה, במילה הזאת השתמשו במניפולציות למטרותיהם. 

דורות של בני אדם, המופרדים על ידי השקפות דתיות, רמסו את המילה הזאת. הם הרגו והלכו בעצמם אל המוות למענה. למילה הזאת יש טביעות אצבעות משלה ודם משלה. אנשים מציירים נזיר צייתן וכותבים למטה את המילה "א-לוהים" הורגים זה את זה ואומרים: "אנחנו עושים את זה למען שמו של א-לוהים".

ככל הנראה, א-לוהים עצמו החליט להתרחק מכל הדתות…".

אני גורס שבאמת הדתות רק מפָלגות, מרחיקות, משסעות אותנו זה בזה. מפני שכל הדתות שבעולם מבוססות על הטבע של האדם, על האגו. רק חכמת הקבלה מלמדת את האדם כיצד להתעלות מעל לאגו שלו ולהגיע לאיחוד, כשמגלים בתוכנו את העולם העליון, את המדרגה הבאה של הקיום שלנו. בזה חכמת הקבלה נבדלת מהדת היהודית ומשאר הדתות. אנחנו חייבים לגלות כמה שיותר מהר לעולם את האפשרות לעלות למדרגה הבאה של ההתפתחות שלנו, לא בדרך של ייסורים, אלא בדרך של חיבור ואיחוד.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest