קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כאשר למדתי אצל הרב"ש, הוא יכול היה לתת לי תשובה לכל שאלה, אבל רק באותן המסגרות שאפשר היה לגלות. כי אם נותנים יותר, בזה אתה תזיק לאדם.
למורה יש תחושה ברורה מה אפשר לתת ומה צריך להסתיר. רק באותה המידה שבה האדם נאמן לך, אפשר לגלות לו קצת יותר. וזה בדרך כלל קורה עם קרובים: עם הבן או עם החתן. זה מה שמעניין! כי השם שלך יקר להם.
לאף תלמיד לפני תיקונו אתה לא יכול להיות חשוב יותר, ממה שהוא לעצמו. זו מהות הטבע שלנו! לכן אתה צריך להיסגר בפניו, לדחות בכוונה, כדי שהוא ירגיש שיש כאן על מה להתגבר.
על מה בכלל מורים קשרי הקרבה הארציים שלנו? אם ממשיכי דרכך הם הבן, החתן, האח, אז למרות הכול המצב שלך יקר להם. לכן אפילו אם הם יורדים לרמה ארצית, הם ישמרו על השם שלך, כי הם גם כן שייכים אליו. ואילו תלמיד, כשיורד לרמה גשמית, מאבד את הקשר איתך, הוא כבר לא תלמיד.
זה לא תלוי באדם. כך באופן טבעי מסודרים הקשרים שלנו, ולכן אתה לא יכול לתת לתלמיד את מה שאתה נותן לבן, לחתן או לקרוב משפחה אחר.
בשלבים הראשונים יש לזה משמעות רבה מאוד. התלמיד יכול להפוך להיות כמו בן, רק אם הוא נקשר אליך רוחנית. אחרת אילו עוד קשרים יש לו איתך? אתה משתדל להביא אותו לדרגה רוחנית, אבל השאלה היא, עד כמה הוא יכול לעשות את זה.
מדובר על תכונות מעניינות של העולם שלנו, כיצד הן באות במגע עם הרוחניות, אבל בינתיים דרך האגו הפשוט. אם אנחנו מדברים על איזו שהיא מידה של נאמנות, אז לבן או לכל אדם קרוב אחר היא נמצאת במובן מסוים, כי היא מבוססת על אגואיזם. לכן אפשר לומר להם קצת יותר, והם בשום אופן לא יסובבו את זה נגדך. בדרגה קטנה מותר בכל זאת לגלות להם קצת יותר מאשר לאחרים.
אבל המקל הזה, הוא בעל שני קצוות. התלמיד, למרות ההתנגדות הפנימית יכול לגדול עד לדרגה, כאשר הוא מתייחס למורה כמו לאבא. וכאן תיווצר תכונה הפוכה, התלמיד יכול לעשות יותר מאשר הבן. ולשם כך שניהם צריכים לעבוד בצורה רצינית.
מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 29.07.2013
ידיעות קודמות בנושא:
לקבל יחס של חסד מצד אביו
יורשיו של הרב"ש
לתינוק אין קרוב יותר מאימא
