שבע שנות הכנה לבריחה

"שבע שנות שובע" ניתנו לאדם כדי שהוא יארגן לעצמו את כל התנאים להתקדמות. אני משתדל להיות בהשפעה, בחיבור עם הקבוצה, אני מבצע פעולות ומקיים תנאים שונים. בינתיים היצר הרע שלי לא התגלה. הוא מתגלה, אבל ברמה האנושית ולא ברמה הרוחנית. רק אחרי שאני הכנתי היטב את עצמי מתחילות "שבע שנות רעב". הן לא מגיעות סתם כך במקרה, אלא כתוצאה מיגיעת האדם.

קם מלך חדש במצרים, כלומר, אני מתחיל לזהות שהרצון שלי, הטבע שלי הוא רע. עד אז אני לא חשבתי כך, לא הבנתי שזה כך. אני שמעתי שהאגו רע, וזה ברור לכל אחד. אבל אני חשבתי שאני מתקדם, רוצה להשיג רוחניות, ולא הבנתי שהטבע שלי הוא יצר רע.

אני בעצמי חייב לקבוע, להכיר בכך שכל הטבע שלי, כל מה שיש בי, הוא רע, לא משנה איזו תכונה אני אקח.

אבל לא מדובר על הרצון עצמו, על החומר, אלא על הכוונות. כלומר, אני חייב להבין, לגלות בהדרגה שהכוונה על כל רצון או על כל הרגל שלי הפוכה מרוחניות.

"שבע שנות רעב" הן ביקורת על "שבע שנות שובע". עכשיו אני יכול לבדוק ולראות שבאמת אין בי אף תכונה שאפשר להתקדם בעזרתה. הכול נמצא בשליטת הכוונה על מנת לקבל. זאת העבודה בתקופת "שבע שנות רעב". אבל אני רואה זאת אחרי שאני מתקרב לאור, לבורא. אני מבין ומרגיש יותר ויותר מה זה העולם הרוחני, כלומר, כוונה על מנת להשפיע. יש בי נקודה שנקראת "משה" שקשורה לכוח ההשפעה. בזכותה אני יודע שקיים כוח כזה בעולם.

בעצם, אני מוצא אותה בתוכי ולא במימדים אחרים. זה החלל הפנימי שלי, אבל בינתיים אני לא רואה, לא מזהה אותו.

אם אני רוצה לבנות על הרצונות שלי שנמצאים בשליטת הכוונה "על מנת לקבל", בשליטת פרעה, כוונה על מנת להשפיע, כלומר להמליך עליהם את הבורא, זה נקרא לעבור מ"עבדות מצרים" ל"עבדות ה'". אני רואה עד כמה זה קשה ואפילו בלתי אפשרי, כי בכל רצון ומחשבה במוח ובלב אני כולי אגואיסט. קודם אני לא חשבתי כך!

ועכשיו אני משתדל כל פעם לפעול ב"על מנת להשפיע", ורואה שהכול יוצא "על מנת לקבל". זה נקרא שבני ישראל עוברים דרך "מ"ט שערי טומאה".

זה מתגלה לאדם במקצת, בהדרגה, כדי לא לתת לו להתייאש ולהיכנע סופית. עליו להמשיך ולבדוק שוב ושוב, עד שיברר את הכול עד הסוף ויראה שאין בו שום דבר השייך לקדושה. אז תפילתו תהיה שלמה וצעקתו היא צעקה אמיתית. רק אז זה ייקרא מ"ן, ולא לפני. ועל המ"ן תבוא העזרה מלמעלה שנקראת "לידה רוחנית", "יציאת מצרים". מיד, בבת אחת, אני אקבל אפשרות לצאת משליטת הכוונה על מנת לקבל שנקראת "פרעה". אני יוצא משליטת פרעה ומתחיל לרכוש כוונה על מנת להשפיע. וברור שהכוונה הזאת מתלבשת על הרצונות, על התכונות שהיו בי קודם.

בהתחלה אני רק מתכונן וצריך להיות במצב של "בני ישראל", במצב הקטנות, ב"קו ימין" ואפילו "קו האמצעי". עליי לכבוש את מצרים ואני מתחיל להתקשר אליה, בלי להבין בינתיים שזאת עבדות מצרים. ואחר כך מתגלה לי מצרים האמיתית עם "שבע שנות רעב" ואז אני מקבל כוח לברוח. כי אני השקעתי ב"קו ימין" את כל היגיעה, כפי שנאמר: "חיל בלע ויקיאנו".

מתוך שיעור על פי מאמרו של הרב"ש, "הקשר בין פסח, מצה ומרור", 27.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
כשאתה מתקרב לבורא, אתה מגדל את פרעה
לפני השיגור
שלח את עמי!