קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
להלן שאלות מהבלוג שלי בסינית:
שאלה: האם יש קשר בין חוכמת הקבלה לבין תורות המזרח העתיקות, כמו בודהיזם, טאואיזם, קונפוציוניזם, שִינְטוֹ? האם יש להן משהו משותף? למה קיימת חפיפה בין רעיונות מסוימים? מאיפה השאיפה הזאת של האנשים לקשור את כל הרעיונות האלה לקבלה?
תשובה: אברהם, שהיה כהן וחכם גדול בבבל העתיקה, גילה את חוכמת הקבלה. הוא כתב עליה ולימד אותה לתלמידים רבים, שעוסקים בשיטה הזאת עד היום. הקבלה מתפתחת יחד עם התפתחות האנושות, כי בכל דור האגואיזם של האדם גדל, ובעזרתו האדם יכול להתעמק יותר ויותר בלימוד, הן של העולם הזה והן של העולם הנסתר.
אברהם גילה את השיטה איך להשתמש באגואיזם להשפעה- "מחוצה לי", באמצעות שיטה זו האדם מגלה בתוך עצמו תכונות חדשות, הרגשות חדשות- "מחוצה לו". השיטה היא פשוטה, להתעלות מעל האגואיזם באהבה ובהשפעה לכל מה שמחוצה לך, שלא שייך לך, לפי העיקרון "ואהבת לרעך כמוך".
כתוב שאברהם לימד את השיטה שלו לרבים מתושבי בבל, חלק מהם הוא לקח איתו, וחלק מהם הוא שלח למזרח. מכאן נובעות כל תורות המזרח העתיקות. כך כתוב בתורה וב"מדרש רבה".
אברהם אבינו או מי אתה (עַם) ישראל?
בבל
שאלה: איך אפשר להסביר בצורה ברורה לאדם פשוט מהי משמעות החיים לפי הקבלה? למה דווקא המשמעות הקבלית של החיים היא המשמעות האמיתית?
תשובה: משמעות החיים היא, שתגיע להתפתחותך המקסימאלית תוך כדי שימוש מקסימאלי ברגשותיך ובשכלך. שתצא מצורת הקבלה האגואיסטית- "לעצמי", להשפעה- "מחוצה לי", לפי העיקרון של "ואהבת לרעך כמוך".
כאשר הקיום הנצחי והשלם "מחוצה ל" יתגלה, אנחנו אפילו לא נבחין במות הגוף הגשמי, ונישאר בצורת הקיום "מחוצה לנו, מעל האגואיזם".
אין דבר כזה "המשמעות הקבלית של החיים". כמו שמתוך הטבע האגואיסטי שלנו "לקבל לעצמי", אנחנו מגלים את העולם ויוצרים מתוך ההתבוננות שלנו את מדעי הטבע, כך בדיוק, בעזרת תכונת ההשפעה "מחוצה לי" אנחנו מגלים את הטבע האחר. אנחנו קוראים לטבע הזה "עליון", מפני שהשגתנו נבנית "מעל האגואיזם", כי אנחנו משתמשים בו בצורה הפוכה.
חוכמת הקבלה לא קובעת את אמיתיותה כעובדה, אלא היא אומרת שהאגואיזם עצמו יוביל את האדם במוקדם או במאוחר לשלילתו. השימוש השלילי באגואיזם (לא "לעצמי", אלא "למען הזולת") זו חוכמת הקבלה. כלומר, הקבלה מפתחת באדם את האגואיזם והופכת אותו לאלטרואיזם. ברוב המקרים השיטות האחרות לא משתמשות באגואיזם, אלא מציעות פשוט לעקור אותו משורשו.
