שׂפה של כוחות רוחניים

שאלה: האם קיים הבדל בהתקדמות הרוחנית, אם אנחנו קוראים את ספר הזוהר בעברית או בתרגום לשׂפות אחרות?

תשובתי: הייתי אומר שבכל זאת קיים הבדל. הייחודיות של השׂפה העברית מוסברת מכך שהיא נובעת משורש רוחני. ולכן צורת האותיות, הרצף שלהן, מביעים צירוף של כוחות רוחניים. עבורי עברית זו לא שׂפת אֵם, ולכן אני לא התרגלתי אליה, אני מגלה בצירוף של אותיות ובצורתן, הגיון מתמטי אמיתי. אלה הם חישובים, סמלים (סימנים) שמתבטאים בצורות של האותיות. אות זה סימן (סמל).

ספר הזוהר מדבר כל כך הרבה על האותיות, על צורתן ועל הסדר שביניהן, אם אתה קורא את זה בשׂפה אחרת, אז אתה ממש שולל מעצמך את האפשרות לעשות את זה. ואותו הדבר מתייחס גם לסדר המילים, לרצף של האותיות.

נגיד שבעברית קיימים הרבה דברים שניתן היה לוותר עליהם כביכול, אותיות כמו ש' ו-שׂ שנכתבות אותו דבר ומבוטאות בצורה שונה, או האותיות ת' ו-ט' שנכתבות באופן שונה אך נשמעות בצורה זהה. שׂפות אחרות השתנו במשך ההיסטוריה, ולכן בשׂפה המודרנית נשארו אלמנטים בודדים מהשׂפה העתיקה, כמו למשל סיומות של מילים בשׂפה הצרפתית. ואילו העברית לא השתנתה במשך כל ההיסטוריה. כוחות שיוצרים ברוחניות את אותם המושׂגים שעליהן מדברות המילים, מסודרים כך שבמשך אלפי שנים לא ניתן לשנות, לא את הכתב של המילים ולא את הצורות של האותיות.

בכל שׂפה יש את השׂפה העתיקה ואת השׂפה המודרנית, ובעברית לא. קיים סלנג מדובר, אך השׂפה עצמה היא ללא כל שינוי. היא אינה יכולה להשתנות מפני שהיא בנויה על בסיס כוחות היוצרים את הסימנים האלה שנקראים אותיות ומילים.

השׂפה העברית תיעלם רק בגמר התיקון השלם, כשנעלה מז"ת (שבע הספירות התחתונות) של בינה וזו"ן, לג"ר (שלוש הספירות הראשונות) של הבינה, שם האותיות האלה ייעלמו. ואז יעלם גם כל החומר. לכן, על השאלה "ללמוד או לא ללמוד עברית?", הייתי עונה שבאיזושהי מידה זה יידרש, לפחות במקצת. אם לאדם יש אפשרות וזמן, אז שווה להשקיע את המאמצים האלה.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 30.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
הקוד של העולמות הרוחניים
שפה – זה חיבור של אור ורצון
על מה מספרות האותיות