רק כאן ועכשיו!

אנחנו כולנו נמצאים גם עכשיו בעולם אין סוף, רק שלא מרגישים אותו. אבל הכול תלוי רק בתכונות שלנו, והאור העליון – זו תכונה של השפעה ואהבה חלוטה קבועה ומוחלטת שאינה משתנה.

לכן עלינו לתת יגיעה לא על תיקון האגואיזם שלנו, ולא להילחם בו, אלא על יצירת תכונת ההשפעה והאהבה (מסך) מעליו, כדי שנוכל לקבל בתוך תכונה זו אור, לגלות בתוכה את הבורא.

לכן במצבנו כל היגיעה והשכר הם אותו הדבר. להבדיל משכר ועבודה בעולמנו הזה, או בדת, ששם עובדים במקום אחד ומקבלים את השכר במקום אחר, ואם ניתן היה לקבל שכר ללא עבודה, אז בשמחה היינו מפסיקים לעבוד. אם תהפוך להיות כמו הבורא, משפיע ואוהב – זה השכר היחיד שקיים. כפי שנאמר "שכר מצווה – מצווה".

ואחר כך ישנו שלב יותר גבוה – "שכר מצווה לדעת המצווה", כלומר להגיע לדבקות והשתוות הצורה עם הבורא.

אבל בני האדם חושבים, שעל ידי קיום מצוות גשמיות בצורה מכאנית, הם מרוויחים שכר לעולם הבא, וכאשר יגיעו לשם, יקבלו את שכרם. ועל כך מספרת לנו הדת, וזה השוני המהותי והיסודי בין הדת לבין חוכמת הקבלה, שקובעת: שעלינו לקבל את כל השכר בעולם הזה, כאן ועכשיו!

אחר המוות אין כלום, אלא רק הגלגול הבא – הזדמנות נוספת לגלות בתוכי את הבורא.

רשומות קודמות בנושא:
לאיזה שכר אתה מצפה?
אז עבור מי אני עובד?
דת: המצאה זמנית מועילה
רשומות נוספות במדורים: הדת בראי הקבלה, שיעור הקבלה היומי