קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כותבת לך אחת הצופות, "התחלתי ללמוד לא מזמן, והיום בפעם הראשונה שמעתי את שיעור הקבלה היומי. שמעתי בשיעור שכתוב שאפילו אם חרב חדה מונחת על צווארך, אל תתייאש מהרחמים. היו לי הרבה מצבים שבהם הרגשתי ריקנות, שאין עתיד, אין בשביל מה לחיות. איך לא להתייאש? איך להישאר עם תקווה אפילו כשנראה שאין שום תקווה?
תשובתי: להבין שהכול מגיע מהבורא ושהכול לטובה, אולי זה מורכב יותר, אבל זה בטוח. בסופו של דבר נגלה את הכול, נבין את הכול ונודה על הכול.
שאלה: אפילו על הדברים הנוראיים ביותר?
תשובתי: כן. אפילו על המלחמות, אפילו על האסונות, על הכול כולל הכול.
שאלה: כלומר, אדם צריך איכשהו להחדיר את זה לתוכו?
תשובתי: האדם צריך לכוון את עצמו שכך פועלת תוכנת הבורא.
שאלה: לשם מה מגיעים כאלה מצבים?
תשובתי: כדי שבכל מצב נוכל למצוא את היחס הטוב של הבורא כלפינו.
