ראייה רוחנית

"אמנם כן, אותם שעוד לא נפקחו עיניהם במראות השמים, ועדיין אין להם אותה הבקיאות של יחסי ענפי העולם הזה אל שרשיהם בעולמות העליונים, המה נמצאים כאן כעורים מגששים קיר, כי לא יבינו אף מלה אחת כמשמעה האמיתי. שהרי כל מלה היא שם של איזה ענף ביחס שורשו, זולת, אם שיקבלו הפירוש מפי חכם מובהק, הממציא את עצמו להסביר הענין בשפה המדוברת, שהוא בהכרח כמו מעתיק מלשון אל לשון, דהיינו משפת הענפים לשפה המדוברת. כי אז יוכל להסביר את המושג הרוחני, איך שהוא." (בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, כרך א', הסתכלות פנימית).

שאלה: מהי "ראייה רוחנית" על פי חכמת הקבלה ומי מוגדר כ"עיוור"?

תשובתי: "עיוור" על פי חכמת הקבלה הוא מי שאין לו "אור חוזר", למי ש"לא יוצא מהעיניים אור", כפי שכותב האר"י. אם מישהו מביט לנו על הגב, אנחנו מרגישים זאת, מפני שבמבט יש כוח שנובע מהעיניים של אדם אחד ומורגש על ידי אדם אחר. "עיוור" הוא מי שהכוח הזה לא יוצא ממנו.

שאלה: האם אדם מבין שהוא "עיוור" וצריך להיאחז במישהו?

תשובתי: לא. האדם עדיין לא יכול לעשות זאת מפני שאין לו יציאה של אנרגיה רוחנית שרוצה להשפיע.

מתוך שיעור וירטואלי, 2.12.2018