דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קשה להכיר עצמך כאגואיסט

קשה להכיר עצמך כאגואיסט

מיכאל לייטמן

שאלה: למה כל כך קשה להודות ולהכיר בעובדה שאני אגואיסט?

תשובתי: מאחר והאדם הוא יצור חי יש בתוכו כוח הגנתי, הוא צריך להגן על ה"אני" העצמי שלו במשך כל חייו. כמו הקליפה השומרת על התפוח, כל עוד הוא גדל. אם יש בה איזה פגם, אז התפוח נירקב ולא משיג את בשלותו. הקליפה חייבת כל הזמן לשמור עליו. האגו הוא הקליפה שלנו וצריך לשמור עליו, כל עוד הרצון גדל בתוכו. כאשר הרצון שבו נהפך לשלם, אז ניתן להוריד את הקליפה ולנצל את האגו – לאכול את התפוח, הכלוא בתוכו.

לכן, כל עוד אנחנו גדלים, האגואיזם שלנו כל הזמן מגן עלינו ולא נותן לנו להגיע להכרת הרע. כי הרי הרע הזה עדיין אינו מספיק. ללא הקליפה הייתי צועק כמו ילד קטן שבוכה וקורא לאימו בגלל כל שטות שקורת לו.

לכן האגו שלנו נועל אותנו מבפנים, הופך אותנו ל"לב האבן", כדי שלא נבקש: "אני גבר, ואני לא אבקש ממך! אני עקשן, ואתה תבצע כל מה שאני רוצה!". אנחנו ניצבים מול הבורא ונאבקים איתו על השליטה, כפי שאמר פרעה: "מי ה' אשר אשמע בקולו?!".

אני רוצה שהבורא יבצע את כל מה שעולה ברצוני. אני פונה אליו בדרישה. הדרישה במקומה, אבל היא צריכה לנבוע מתוך האגו השלם, מתוך "היצר הרע".

זה לוקח זמן, ולאדם קשה מאוד להסכים שהוא אגואיסט. אבל בהמשך, תחת השפעת האור מגיע המצב שהאדם נשבר. זה נקרא "שער הדמעות", כאשר האדם מרגיש שאין לו שום דבר, והוא מוכן לכל: "תעשה מה שאתה רוצה! אפילו שאני לא אקבל כלום, ושלא יהיה לי שום דבר, ושאני לא יהיה עצמי! תמחק הכול, רק תוציא אותי מהמצב הזה! אינני מסוגל לסבול יותר בגלל שאני מנוגד להשפעה!". זו נקודת השבר הפנימי שצריכה להתגלות בכולנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 03.03.2010

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest