קריאה של הנשמה לארץ המובטחת

"ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם" (יחזקאל ל"ו, כ"ד).

מבחינה היסטורית, הסתדר כך שהיהודים בעל כורחם, התאספו על אדמתם תחת לחץ ודיכוי מצד אומות העולם. יחד עם זאת, הם היו צריכים להתנתק מהדת שלהם, מפני שהיא קראה לשבת ולצפות למשיח שיגאל את העם מהייסורים, כמו שכתוב אצל הנביא יחזקאל. בזמן ההמתנה והציפייה למשיח, היהודים הדתיים לא מיהרו לחזור מהגולה. ורק אלה שהתנתקו מהדת, הבינו שרק בארץ ישראל הם יוכלו לבנות את מדינתם.

אני גם כן זוכר את עצמי כציוני. באותו הזמן גרתי ברוסיה והייתה לי מטרה ספציפית: להגיע לישראל ולחיות כאן. צריך לומר, שציונות עוררה בי, לפרק זמן מסוים, את השאלה העצומה והעמוקה על משמעות החיים. אבל כשהגעתי לכאן, התחלתי להרגיש את הצורך במדרגה הבאה של ההתפתחות שלי: בשביל מה, לשם מה ואיך. וכך שוב הופיעה השאלה לפניי, שלא הניחה לי, עד להיווצרות של הציונות בתוכי: "מהי משמעות הקיום שלי? עכשיו אני נמצא בקרב העם שלי, בונה את המדינה שלי, ומה הלאה?!". יחד עם זאת, אני תמיד הרגשתי ומרגיש את עצמי כציוני.

ציוני, נובע מהמילה ציון, שמסמל מקום בו קיים הקשר בין השורש הרוחני לבין הענף הגשמי שלו. במקום הזה חייבים ליצור מחדש את עם ישראל, כלומר קבוצה (היא יכולה להיות גם בת כמה מיליוני בני אדם), שהייתה מתקיימת לפי חוקי אברהם.

שאלה: אנחנו יודעים שברוחניות אין זמן ומקום. ופתאום אתה אומר, שישראל זו חלקת אדמה שיש לה קדושה מסוימת, תכונות רוחניות מסוימות?

תשובתי: כן, אלה הן תכונות שאינן תלויות בזמן. הקשר בין העם היהודי וארצו מתואר בהרבה כתבים של מקובלים. לכן אנחנו היינו צריכים לחזור דווקא לכאן, ולא לאוגנדה.

שאלה: למה אנשים מסוימים מרגישים משיכה חדה מאוד לארץ הזאת, ואחדים לא מרגישים בכלל?

תשובתי: זה תלוי בשורש הנשמה. כשעזבתי את רוסיה, בווינה הציעו לנו לבחור בכל מדינה שנרצה. מרכבת מלאה של יהודים שיצאה, רק שתי משפחות, שלי ועוד אחת, נסעו לישראל, וכל השאר התפזרו באירופה ואמריקה. זה דחף שנובע מהשורש הרוחני, הוא זה שמביא את האנשים לישראל. בימינו הוא מתגלה באנשים רבים מאוד, והאנושות מתחילה להרגיש שחיבור ואיחוד נחוצים לה. אנשים לא מבינים למה זה מושך אותם. הם חשים חום, מרגישים שיש כאן משהו! ואפילו לאחר שהגיעו לכאן, הם בהמשך לא ימצאו את מה שהם מרגישים בתת-מודע, ובכל זאת יהיה להם טוב בארץ הזאת.

שאלה: אלה הם אנשים מעשרת השבטים האבודים?

תשובתי: לא, אלא אנשים שונים לחלוטין, לא יהודים במוצאם, שמרגישים שרעיון האיחוד קרוב לליבם, ואליו בהדרגה מתקרבת כל האנושות.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "הדור האחרון" מס' 12, 23.6.2015