קרובים קרובים

בעבודה הרוחנית, אדם תמיד נמצא בין התכונות העליונה והתחתונה כמרכיב אמצעי. התכונות העליונות של הכוהן, הן ישירות הבורא.

"ויאמר יהוה אל משה, אמר אל הכוהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו: כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו: ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא." ("ויקרא", פרשת "אמור", כ"א, א'- ג').

התכונות התחתונות, הן אלה שמחזיקות ותומכות ברצון שמכוון לבורא והולכות לפי היררכיה כלפי מטה. האדם כביכול מתבסס על הרצונות האלה, שכל אחד מהם מתחבר אליו בדרגה שלו, בזה שמבטל את עצמו ונכלל בהשתוקקות שלו לבורא. בזה הם מצדיקים את הייעוד שלהם.

כלומר, "שארו הקרב" מסמלים את אותם הרצונות של הכוהן, שאינם שייכים לקשר הישיר שלו לבורא, אלא למדרגות יותר נמוכות.

בבריאה לא נברא שום דבר חוץ מרצון. לכן העבודה שלנו היא לכוון אותו להשפעה, לבורא, בדיוק כפי שהוא מכוון את הפעולה שלו אלינו. ואז אנחנו נשיג דבקות.

כוהן, זו תכונה, שמסוגלת להעלות לפי היררכיה את כל הרצונות שעומדים למטה ולכוונם לקשר עם הבורא.

הלויים, שמהווים את מנגנון הביצוע, מגלמים רצונות שנמצאים מתחת לכוהן. הם מבינים את הכוהנים ויודעים לבצע את הוראותיו.

ישראל, אלה רצונות עוד יותר נמוכים, שיכולים להיות כפופים ללויים ודרכם לכוהן, ומהווים קשר בין הרצונות העליונים והרצונות שנקראים "אומות העולם". ולמטה מהרצונות של אומות העולם נמצאים הרצונות של חי, צומח ודומם.

כל הרצונות צריכים להיות מכוונים ביחד לאיחוד הכללי, וכאשר הוא מושג, אז מתגלה בתוכו תכונה של השפעה הדדית מלאה. תתארו לעצמכם, שאתם אוספים משהו זמן רב ובשקדנות, ופתאום זה התחיל להאיר מבפנים. כלומר, הכוח של הרצונות משיג כזאת אחידות, שהוא מתחיל לזהור. זוהי ההתגלות של הבורא.

במילים אחרות, בין התכונות של הנבראים מתרחש כזה איחוד הדדי שבו מתגלה הבורא. הוא מאיר דרך כל הפירמידה לפי חוק של השתוות בין הרצון והאור. זוהי המטרה של ההתפתחות שלנו. ואילו המטרה של הקיום שלנו, היא להשיג את המצב הזה ולהתקדם הלאה לקראת מה שבינתיים עוד לא ידוע לנו.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 21.5.2014