דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קלידוסקופ של שאלות ותשובות

קלידוסקופ של שאלות ותשובות

Laitman_2012-05-10_4958.jpg

שאלה: בדרך כלל בבית הספר המורה שואל שאלה והתלמיד עונה עליה. אצלך הגישה שונה לחלוטין, אתה לעיתים רחוקות שואל שאלה ובדרך כלל מחכה שישאלו אותך שאלות. מה הסיבה?

תשובה: בעיקרון אני משתוקק, אני שואף לכך, שההסבר שלי יגרום לתלמיד להרגיש ריקנות, מקום ריק, ומהמקום הזה לשאול שאלות כדי ללמוד, לדעת.

ההסבר הנכון לא "סותם" אותו, לא נותן מילוי. הוא פותח קצת ממה שאני מסביר והתלמיד פתאום נתקל ב"מדוע זה כך? אולי לא כך אלא אחרת".

בתוך ההסברים שלי אני כאילו מראש מכניס את השאלות שלי, את האפשרות לשאול, את הבלבול שנובע מההסבר שלי. אני רוצה שהם ימצאו חוסרים בהסברים שלי, זה יעזור להם לתפוס את מה שאני מסביר, להבין אותו יותר טוב ולספוג לתוך עצמו. זה מאוד חשוב.

לכן, אם אני מסביר וההסבר שלי מובן לכולם, אין שאלות, אז אני חושב שלא הסברתי כלום, מאוד רע לי מזה. כשיש הרבה שאלות שתוקפות "זה לא ככה, לא מזה, לא שם", אז החומר הזה נספג בטוח.

הערה: שאלה היא לא תמיד שאלה..

תשובה: תהפוך את השאלה, תחבר אותה איך שתרגיש, בצורה שהתלמידים ילמדו מזה. הרבה תלמידים שואלים שאלות, אך לא בדיוק יודעים כיצד לנסח שאלה. אנחנו מבינים שכאן המורה צריך לעזור לתלמיד ולהרגיש את התלמיד.

אני חושב שאם אני מעביר חומר תוך 15-20 דקות, ואחרי זה השאלות תופסות פי שניים יותר זמן, אז השיעור הזה באמת נקלט, נספג, זה מאוד חשוב.

אתה כאילו זורק להם פיתיון והם בולעים אותו ומושכים אותו. הם צריכים בעזרת הפיתיון הזה להגיע אליך, לתפוס אותך.

כי השאלה, התשובה או ההסבר מתחילים מזה שיש לך משהו ולהם אין. ואתה מנסה להעביר להם מה שלעת עתה החלטת להעביר.

העברת החומר צריכה להיות שאתה כאילו מסרת להם מידע, ובחזרה הם צריכים להתחיל לשאול אותך כל מיני שאלות על כל החומר שהם שמעו (רק שמעו!) על מנת להרגיש אותו, ללמוד, לספוג אותו בצורה מלאה בתוכם. וכל זה משיגים רק בעזרת שאלות מאוד שונות ומאנשים שונים.

שאלה: מה הבדל בתשובה שבה אני "סותם" את ההתעניינות של האדם?

תשובה: אני לא עושה את זה אף פעם. אני מנסה לתת תשובה שבתוכה אני בכוונה נוגע, נאחז בעוד איזה שהוא נושא ערמומי. כאן התלמיד מייד מגיב: "כן, איך זה?", זה אומר שהתשובה מובילה אותו לשאלות אחרות.

אני רוצה שכל החומר שאני נתתי להם ב-15 הדקות הראשונות אחר כך היה נוקב בשאלות ואז זה יישאר בתוך התלמידים. אני עוזר להם בתשובות שלי לשאול את השאלה החדשה. התשובה הנכונה מביאה בתוכה את השאלה הבאה, ושאלה נכונה זה כבר מחצית התשובה.

מתוך שיחה מס' 11 על החינוך האינטגרלי, 16.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
אמן של סגנון משולב
שאלות אינן יכולות להיות ישנות…
לדבר עם חירש…

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest