"קידוש הלבנה"

עליית "מלכות" ל"בינה" נקראת "קידוש הלבנה". פירוש הדבר, רכישת "אמונה" שבזכותה אדם צריך לקדש את עבודתו "מעל הדעת". הוא מבין שאסור לעבוד עם הרצונות דקבלה שלו, אלא כל העבודה צריכה להיות בתוך הכלים דהשפעה.

אבל בינתיים אין לו רצונות להשפיע, הוא אפילו לא מבין מה זה. לכן, הבורא מצביע לו בעזרת "האצבע": "תסתכל, הנה זאת צורת ההשפעה!", כלומר, האדם מתחיל בהדרגה לגלות את צורת ההשפעה, ומבין שדווקא היא הצורה הרצויה.

ולפני זה הוא לא יכול היה לגלות אותה, או להעריך או לתאר לעצמו. הרי מה שאנחנו מכנים השפעה בעולמנו זאת לא השפעה, אלא קבלה סמויה, אלטרואיזם שקרי. ללא ספק, כל עוד הרצון האגואיסטי של האדם מנהל אותו, עליו להפיק תענוג כלשהו מפעולותיו, אחרת הוא לא יוכל לזוז.

אפילו כאשר הוא ממלא את הזולת, הוא חייב להרגיש רווח כלשהו. או שהזולת יהיה לו יותר יקר מעצמו, מפני שהוא מרגיש אליו אהבה טבעית, כמו אימא שמוכנה לתת הכול לתינוק שלה. או שאנחנו קשורים עד כדי כך שטובתו של מישהו אחר בלתי נפרדת מהתועלת האישית שלי. או שהפחד מנהל אותי!

המניע יכול להיות גם תועלת, תוספת רווח, או שאיפה לצמצם את הייסורים שלי. גם זה מורגש כרווח אגואיסטי, ובדרך כלל אפילו רווח עוד יותר גדול מהתענוג.

אני יכול להרגיש רווח מהתוספת, וגם רווח בגלל שמנעתי הפסד, ובמקרה הזה השמחה שלי אפילו גדולה עוד יותר.

אדם יכול למצוא ברחוב 100 דולר, לשמוח ולשכוח מהר. אבל אם הוא מאבד 100 דולר שלו, הוא יצטער הרבה יותר מאשר שהוא מצא אותם. הרי זה כמו לחתוך מעצמי.

לכן, עלינו להבין שכוח האמונה נמצא מעל הרצון לקבל שלנו, ונרכש בשני שלבים: בהתחלה בתוך הכלים שעובדים לטובת הרווח, ואחר כך בתוך הכלים שבהם מרגישים הפסד. כל הרצון שלנו מתחלק לשני חלקים: דרגות 0-1-2 (עביות שורש, א' ו-ב') שנקראות גלגלתא ועיניים, ודרגות 3-4 (עביות ג' ו-ד') אח"פ. לכן, בהתחלה ההשפעה מתבצעת בתוך כלים דהשפעה ואחר כך בכלים דקבלה.

וברור שהרבה יותר קשה לעבוד על מנת להשפיע בכלים דקבלה, הרי אדם מרגיש במקרה הזה הפסד מיידי. הוא יכול היה לקבל בתוך הכלים האלה תענוג ישיר, ועכשיו להיפך, הוא מתכוון להשפיע דווקא על ידי הכלים האלה. מסתבר כי זהו הפסד כפול לאגו שלו.

אבל הוא "מתקדש", כלומר רוכש את תכונת ההשפעה וכך מתקדם, עד שזוכה ל"קידוש הלבנה", כאשר תכונת ההשפעה הופכת לקדושה בשבילו.

הוא בעצמו לא מסוגל להאיר כמו לבנה, אך הוא מאיר באותה המידה שנדבק בעזרת כוח האמונה לכוח העליון, למקור האור, לשמש. בזכות זה מתקדשת הלבנה.

הלבנה דומה לכדור הארץ שאינו מסוגל להוליד שום אור, אך נדבקת בנאמנות לשמש מעל כדור הארץ, ולכן מתחילה להאיר. זה לא האור שלה, אבל היא מאירה בזכות זה שאינה מקבלת שום דבר לעצמה, אלא רק כדי להאיר לאחרים.

מתוך שיעור על פי מאמרו של רב"ש, 30.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
כרם מגודר
כוח האידיאל הגבוה של ההשפעה
השפעה מביאה שׂמחה