קו המונח אל האור

אם הרצון לקבל פועל ללא הגבלות, אז הוא נקרא "עיגול". אם הרצון לקבל קובע סדר חשיבות ביחס להשפעה, הבורא למעלה והוא למטה, אז זה נקרא "קו". כשהרצון עובד עם המסך והאור חוזר, זה נקרא קו, וללא מסך זה נקרא עיגול.

העיגול הוא רצון המתוקן לגמרי שאין לו שום הגבלות, מאחר והכול מתוקן או שזה רצון לפני התחלת התיקונים (ללא הגבלות). לכן, העולם שלנו נקרא עיגול, הרצון לקבל פועל איך שבא לו.

העבודה שלנו היא לפעול בקו. זה אומר, שבעבודה ביחס למטרה לא רק שאינני מנצל את כל התכונות שלי, אלא גם מסדר אותן בצורה נכונה. הסדר הפנימי הזה נקרא קו, המודד את מידת ההידמות וההשתוות בין הרצון והאור. בהתאם להשתוות הזאת, הרצון יכול להאיר כמו האור. והאור זוהי תופעה בתוך הרצון.

אם אין בתוך השמן פתילה, אז הוא לא יידלק. הפתילה היא כביכול מידת ההידמות של השמן או השעווה לאש, כי הרי לא יכול משהו להידלק ללא החומר הדליק. חייב להיות כלי שמחזיק בתוכו את האור. מה זה אור מחוץ לי? – אינני יודע. האור הוא כלי שהשׂיג השתוות צורה עם הבורא. במידת ההשתוות הוא מאיר, ואנחנו מכנים את התופעה הזאת בשם אור.

בינתיים אני בסך הכול חומר, שמן או שעווה, ואין בתוכי אור, ואם אני אהיה פתילה, אז אני אאיר, ארגיש בתוכי את תופעת האור. כדי להידמות לבורא אני חייב לבנות קו, ולשם כך ניתנה לי הקבוצה.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 22.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
אינדוקציה רוחנית
אור המותח כמו מיתר
קו, עיגול, היבחרות ושוויון