קורבן פסח

למה לא היה מספיק לנו לקבל מהמורים שלנו, מהמקובלים, מהחכמים הגדולים שגילו את כל המערכת העליונה והכוח העליון, איזשהו דף אחד של טקסט, שהיה יוצר את הקשר שלנו איתם? אך במקום זה, הם כתבו המון מאמרים על המצבים השונים ועל כל החגים, כלומר, על כל המדרגות של השגת הבורא. הרי אין שום דבר חוץ מהשגת הכוח העליון באמצעות לימוד השינויים שמתגלים במערכת העליונה.

המקובלים תיארו את כל המצבים הללו, מפני שאנחנו חייבים למשוך את המאור המחזיר למוטב, בכל מיני צורות אפשריות, בכל הכיוונים, מכל המדרגות, למרות שעדיין איננו נמצאים בהן.

היום אנחנו קוראים על המצבים הללו בזמן שתואם לענפים הגשמיים שלהם, בתקופה מיוחדת, שקשורה לחג הפסח: אנחנו קוראים על היציאה מגלות מצרים ועל קורבן הפסח, כלומר, על איך להתקרב ("קורבן" מלשון "קרוב") למעבר דרך ה"מחסום". וחוץ מזה, אנחנו עושים את זה יחד עם הקבוצה, וזה מסמל את כל המהות של יציאת מצרים, של המעבר מהפירוד אל החיבור.

את הפירוד אנחנו מרגישים כשיעבוד לרצון לקבל שלנו, כהפרדה וכשבירה. והחיבור נראה לנו כמו החופש, ההצלה, הנס המיוחל! אם נקרא את המאמרים עם כוונה כזאת ונרצה למשוך את אור התיקון – הוא יבוא.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 22.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
טקסט נקי מקליפה גשמית
לכתוב את הזוהר על הלב
כל הבריאה – בטיפת האיחוד בינינו