קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם ישנם אמצעים אחרים שמאפשרים להשיג את כוח ההשפעה?
תשובתי: קבוצה זה אמצעי, זה אותו המכשיר שאיתו אני עובד, מקרב אותה, אף על פי שהיא נראית לי הפוכה, מנוגדת לי. נתנו לי בכוונה כזאת הרגשה שקרית, ראייה שקרית, שבגללה אני רואה את הקבוצה כמשהו זר שנמצא מחוצה לי. אבל זהו שקר עצמי, כי למעשה, זה הכלי הרוחני שלי.
אני מרגיש את עצמי, ומחוצה לי אני מרגיש את כל העולם, את הקבוצה, את כל מה שקיים מסביב. אבל למעשה, זה הכלי של הנשמה שלי. ואיפה שאני עכשיו מרגיש את עצמי נקרא הגוף שלי, וזה הכול. ואני לא יכול לעשות שום דבר בגלל שיש כזאת הסתרה. וכמה שלא יסבירו לי שהנשמה שלי היא דווקא מחוצה לי, אני לא מרגיש את זה. מה אפשר לעשות כאן? בתוך כל זה ניתן לי כזה אזור קטן שנקרא "קבוצה". ואז אני יכול לבוא אליה ולהתחבר איתה. אני משתדל להתחבר איתם מפני שלי ולהם יש אותו הרצון, אותה ההשתוקקות.
לכל אחד מהקבוצה גם ישנו החלק שלו מבחוץ, שנקרא הגוף שלו. הנשמה אצלנו היא משותפת, היא אחת לכולם. אבל הגופים האלה שלנו הם בעצם לא קיימים! זה רק דמיון שנוצר מכוח השבירה ושבגללו הם נראים לנו מציאותיים. אבל אם אנחנו מתפטרים מהדמיון הזה, אז במידת היציאה ממנה רוכשים נשמה שיש לה הרבה שמות: "מלכות דאין סוף", "שכינה".
קבוצה קבלית זה לא גופים, לא חברים שאותם אני רואה עכשיו לפניי. קבוצה, זה המאמץ שלנו, ההשתוקקות והתשוקה, הדמיון שלנו על איך שאנחנו נמצאים כבר בתוך הנשמה, מחוברים יחד, דבוקים בבורא, בכך שעלינו מעל לגופים הגשמיים שלנו. הדמות הזאת שאותה אנחנו מתארים לעצמנו בדמיון שלנו: הנשמה הכללית שלנו שקיימת באיחוד, בחיבור, בערבות הדדית, היא נקראת "קבוצה".
