קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם אפשר למדוד את מידת הרצון של הקבוצה?
תשובתי: כן, אם זו באמת קבוצה, כלומר מערכת שכבר מעוצבת שבה אתה רואה עשר ספירות. כי קבוצה אמיתית, זה משהו שקיים בפני עצמו, מנגנון רוחני, מבנה רוחני, גוף רוחני.
שאלה: אז מה עומד עכשיו בינינו לבין הקבוצה?
תשובתי: חוסר קשר. אנחנו צריכים לקבוע בינינו קשר נכון, במסירות, בחיבור, בחיזוק. אנחנו צריכים להרגיש שאין ברירה אחרת, שזו החובה שלנו, אחרת אנחנו לא נשיג את תכונת ההשפעה ולא נעשה נחת רוח לבורא דרך החברים והרב. ללא קשר אנחנו לא נתקדם קדימה, לא נוכל להציל את העולם, לא נוכל לשמח את הבורא.
יתרה מכך, ללא חיזוק הקשר ההדדי שלנו אנחנו עושים נזק, בדומה לאדם שקודח חור בסירה המשותפת. בעל הסולם כותב על כך במאמר "השלום", שהחברה נותנת עונש עבור גניבה, אבל אם האדם לא מוסיף יגיעה מצידו, אז עבור זה אין עונש. ובינתיים, מי ש"מתפלל" עבור עצמו, הוא מזיק לחברה. כי תפילה אמיתית יכולה לבוא מתוך אוסף של אנשים, שעל ידי השפעה הדדית רוצים להשפיע לבורא.
לבד אף אחד אינו מסוגל לעשות את זה, כי אין בי את אותו ה"מקום", אותו החיסרון שממנו אני יכול לפנות אליו. אין בורא ללא חיבור בין הנבראים, שרוצים להשפיע בצורה הדדית זה לזה, ובזה לתת לו "מקום" כדי להופיע ביניהם וליהנות.
אני צריך להבין אחת ולתמיד: אין בי את ה"מקום" שאותו צריך למלא, אין בי כוח שיעזור לי להשפיע, אין בי כלום. הכול נמצא רק בקשר בינינו.
מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 03.03.2013
ידיעות קודמות בנושא:
הלב של הקבוצה
דמ ות הקבוצה
השׂכל של הקבוצה
