צריך לתקן את הרצון ולא לנצלו

בעולמנו אנחנו נמצאים בדרגה הבהמית, ולכן אנחנו יכולים לקחת מהטבע רק לפי המידה שנחוצה לחיי הגוף. אבל אנחנו שואבים ממנו משאבים לצרכי דרגת האדם.

בשונה מהדרגה הבהמית, ה"אדם" שבי דורש תוספות: כסף, כבוד ומושכלות. את הרצונות האלה לא ניתן לספק בדרך של אינוס הטבע.

אני לוקח ממנו כמה קילוגרמים של מתכת שנקראת "זהב" ובכך ממלא את ההערכה העצמית ותאוות השררה שלי. כיצד מתכת קשורה לרצון לשליטה? מדוע אני מנצל משאבים של דרגה אחת לצרכי דרגה אחרת? זה לגמרי לא נכון.

את הרצונות שקשורים לאוכל, מין ומשפחה, צריך לספק בהתאם לצרכים הטבעיים. בכך אנחנו לא הורסים את הטבע, מפני שאנחנו פועלים בדרגה הבהמית. אם לארנבות ביער חסר מזון, אז הכמות שלהם פוחתת. כך גם אתה אמור להימצא באיזון עם הטבע, להיות "מקושר" איתו ישירות. אבל במקום זה אתה מעמיד את עצמך מעל לטבע, באופן מלאכותי, ומנצל את דרגות הדומם, הצומח והחי כדי לספק את דרגת האדם.

התיקון האמיתי של דרגת האדם צריך להיות שונה: האדם צריך לנצל את הטבע לצרכים החיוניים, ואת כל שאר המאמצים להפנות לקשר בין בני האדם. כך אתה מתקן את ההשתוקקות שלך לכסף, כבוד ומושכלות. במקרה ההפוך אתה הורס את דרגות הצומח והחי, וזה מה שאנחנו רואים היום.

אם ביחסינו עם הטבע לא היינו משתמשים ברצונות שלנו לעושר, כבוד ומושכלות, אז אוכלוסיית העולם הייתה פחותה מזו שישנה היום על פני כדור הארץ, נניח מיליארד. החיים שלנו היו פשוטים יותר, ואת הרצונות האנושיים שלנו לא היינו מנצלים, אלא מתקנים. בסיכומו של דבר היינו נמצאים באיזון והרמוניה עם הטבע בדרגות הדומם, הצומח והחי, וגם בדרגת המדבר.

יתר על כן, המדרגה הזאת הייתה מעניקה לנו את ההרגשה הפנימית של מהות הטבע, את הרגשת הכוח העליון שמסתתרת בה. בכך שהיינו מתקנים את הרצונות לכסף, כבוד ומושכלות, היינו חודרים לתוך הטבע ופנימיותו והיינו מגלים את מהותו העמוקה, את הנצחיות והשלמות.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם, 01.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מה שחשוב זה האיחוד, וכל השאר יסתדר
האדם בסוף התפתחותו