צעד לקראת

תמיד צריך להשתדל לזכור, שכל מה שמתרחש איתנו לא נובע מהגורל העיוור, אלא מגיע מהבורא, שאין עוד מלבדו. ואם אני פתאום נזכר בבורא זה גם לא במקרה, אלא דווקא מפני שכך רוצה הבורא ולכן מזכיר לי את זה. לכן אני צריך להודות על כך שנותנים לי להרגיש את אותו היחס המיוחד שיש כלפיי מלמעלה ובהתאם לכך אני צריך להגיב. זה נקרא שהבורא קירב אותי אליו.

הקרבה הזאת יכולה להיות מורגשת כרע ומורגשת כטוב. ההרגשה מתרחשת ברצון לקבל. ואם זו הרגשה טובה, אני צריך לעבוד מעליה ולהשתדל לעשות משהו לטובת הבורא.

הרגשה טובה, זאת בעיה, כי מזה הרצון לקבל שלנו מקבל תענוג ומתמלא בגאווה. אני נהנה או סתם ממצב רוח טוב או מזה שסיפקתי את השאיפה שלי לכבוד, שליטה, מושכלות. בתנאים כאלה קשה לי לדעת ממה אני פתאום נמשך לבורא, אולי בגלל הרצון לקבל שלי שמרגיש עכשיו טוב והוא זה שדוחף אותי קדימה כדי שהבורא ימלא את הגאווה שלי, השליטה והכבוד?

הרבה יותר קל ופשוט לי לייחס ולשייך את עצמי לבורא, כשאני לא מרגיש מילוי, אלא להיפך מרגיש חושך. כי אז אני לא מקבל שום פיצוי ברצון לקבל שלי. במצב כזה, אפילו אם אני אעשה מאמץ קטן וארצה להידבק בבורא, מבלי שאקבל עבור זה שום תענוג, אז אני כבר נמצא מעל לרצון לקבל שלי, שלא קיבל שום תועלת.

יוצא, שדווקא את האנשים החלשים צריך להעביר דווקא דרך החושך, כדי שמתוך החושך הזה יהיה להם קל יותר להתרומם וללכת ב"אמונה למעלה מהדעת". כי הם לא מקבלים שום דבר בתוך הדעת, הכול נמצא בחושך. לכן דווקא כך נותנים לאדם לגדול.

מה שאם כן, לאנשים גדולים, נותנים הכבדת הלב, נותנים להם כל מיני הרגשות של כסף, כבוד, מושכלות, שליטה. ואז אדם מרגיש את האור, כלומר מילוי בכל הרצונות האלה, אבל הוא צריך להתרומם מעליו ולהידבק בבורא, לא למען השכר שיקבל עכשיו עבור הרצון לקבל שלו. וזאת עבודה קשה מאוד.

נאמר: "קראוהו בהיותו קרוב". אך לֵמה קרוב? לרצון לקבל שלי או ליכולת שלי להתרומם מעליו?

יכול להיות, שהבורא שולח לי הרגשה לא נעימה, אבל בזה הוא רוצה לקרב אותי ולעזור לי להגיע אליו, מעל לרצון לקבל שלי. בזה שהוא נותן לי כל מיני מילויים ברצונות הגשמיים האגואיסטיים שלי, הוא לא הופך להיות קרוב יותר אליי, אלא להיפך מתרחק. או שהוא יכול להיות קרוב יותר אליי, אם אני למרות כל הפיתויים האגואיסטיים נדבק אליו ביתר כוח.

הכול מוערך כלפי האדם שבודק ומודד את המצבים שלו. העיקר, זה איך הוא מפרש את כל המצבים ומתרומם מעליהם בכך שמצדיק את הבורא שרוצה לקרבו אליו. ואם האדם מבין את זה, אז כל מצב שלא יבוא, הוא מקבל כמצב הטוב ביותר והאופטימלי להתקרב לבורא. כך הם נעשים קרובים זה לזה.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 07.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
סרט בשחור-לבן עם סוף טוב ידוע מראש
"קראוהו בהיותו קרוב!"
מה זאת אומרת "ללכת בדרך השם"