קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", סעיף כ"ד:
"ובהיות, עצם ומהות של הנפש, רק רצון להשפיע, לפיכך אינה כלל, בת תמותה ובת חלוף. אלא היא, וכל קניניה עמה, המה נצחיים חיים וקיימים לעד, ואין ההעדר פועל עליהם כלום, בשעת מיתת הגוף."
"מיתת הגוף", הכוונה היא, שזהו מוות של הרצון לקבל האגואיסטי. ברגע שהוא נפטר מהכוונה על מנת לקבל, אז נקרא שהוא הופך להיות "גוף" לנשמה.
כל חלק וחלק מהרצון לקבל שהוא אגואיסטי, על מנת לקבל, הוא נקרא "גוף" המקולקל והטמא. כאשר הוא עושה על עצמו צמצום, אז הוא "נפטר", ואחר כך מקבל כוחות ורוכש כוונה על מנת להשפיע. כאשר הכוונה על מנת להשפיע "רוכבת" על הרצון לקבל, אז היא ממלאה אותו באור העליון, נותנת לו כוח השפעה, "אור חוזר".
ואז ה"אור חוזר" וה"אור ישר", כשהם נפגשים בתוך הרצון שהוא מתוקן בכוונה נכונה, הם ממלאים אותו בחיים. אז הרצון נמצא בהשתוות הצורה עם האור והופך ל"גוף" של נשמה או "פרצוף". והאור שממלא אותו, נקרא אור החיים שבו. ואין חוץ מזה שום דבר, אין שום גן עדן או גיהינום אחרי שהגוף הבהמי נפטר, כפי שהוא מצטייר בעיניים שלנו.
למעשה הגוף הזה בכלל לא קיים. כי העולם שאותו אנחנו רואים זה הכול הולוגרמה. האמת היא, שהרצון לקבל עם הכוונה על מנת לקבל, הוא לא קיים. הוא רק נראה ומצטייר לפנינו כתמונה דמיונית שעליו אנחנו צריכים לעבוד וללמוד לעשות עליו כוונה על מנת להשפיע.
כאן במצב שלנו, אנחנו מנותקים מהסולם הרוחני, כדי שאנחנו כל פעם ניכנס למדרגה רוחנית ממצב ניטראלי שנמצא מחוץ לרוחניות. בזה אנחנו רוכשים בעצמנו את העולם הרוחני. לכן ניתן לנו בצורה כזאת המצב הדמיוני הזה, בזה העולם הזה חשוב. בלעדיו אנחנו לא נוכל להיכנס לרוחניות. אבל בכל זאת העולם הזה עצמו נשאר מחוץ לקטגוריות ריאליות של הקיום.
כך גם כל מערכת ה"קליפות", שמביאה כל כך הרבה צרות ובעיות ומוות, היא אינה קיימת. היא קיימת רק כהעתקה, הצד ההפוך, הניגודיות לבורא. למעשה, מערכת ה"קליפות" היא לא יותר מאשר הקרנה, צל: הוא קיים רק בזכות זה שיש פגם, מחסום בדרכו של האור.
מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר" של בעל הסולם, 13.01.2014
ידיעות קודמות בנושא:
כאשר הרצונות קמים לתחייה
תחיית המתים
שלבים של דרך גדולה
