צירי לידה

מתוך שיעור מס' 3, כנס קרסנויארסק

שאלה: נאמר, ש"הבורא הוא טוב ומטיב". אז מה מסמלות המילים "בצער תלדי בנים"? מהו הצער והייסורים האלה?

תשובתי: הלידה עוברת בצער ובייסורים. בזמן קריאת התורה נוצר הרושם שהבורא הוא אכזר, במיוחד כלפי נשים. הוא אומר: "אל אישך תשוקתך והוא ימשול בך". כאילו שאחד נגד השני, אבל שניהם, למטרה אחת.

"מלכות", הרצון שלנו, משתוקקת למקור המילוי, ל"זעיר אנפין", לחלק הזכרי. מה גם, שזה קיים בכל אחד מאיתנו, גם בגבר וגם באישה. אנחנו משתוקקים למקור המילוי, והמילוי האגואיסטי הזה שולט עלינו. כל זה התגלה דווקא לאחר "שבירת האדם". כך בנוי האגו שלנו, אנחנו משתוקקים לתענוג, התענוג שולט עלינו, ואנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בקשר לזה. זה היחס של החלק הנקבי כלפי החלק הזכרי.

"בצער תלדי בנים", מסמל, שלידה של כל מדרגה חדשה, כל הרגשה חדשה, כל השגה, מתרחשת דווקא דרך ייסורים.

כל פעם מתגלה בנו אגו עוד יותר גדול, אז בעוברנו המון מצבים במשך זמן רב אנחנו מתחילים להעריך אותו ככזה רע, שמתוכו צריכים לצאת כמו ממצרים, לקפוץ החוצה כמו גלעין מתוך דובדבן, תחת כזה לחץ כמו שתינוק יוצא בזמן לידה מוצלחת מרחם אימו.

אבל כל לידה זה סבל, מפני שלידה זו כל מדרגה חדשה שבה משתתפים שני כוחות מנוגדים. אחד מהם זה כוח המעכב של העוּבר בתוכו, כי האגו מחזיק בו ולא נותן להתגלות. יחד איתו מתגלה כוח דוחף אלטרואיסטי, שדוחף את הפרי החוצה מתוכו, ולא רוצה להשאיר אותו בפנים.

שני הכוחות המנוגדים האלה שנאבקים ביניהם יוצרים מצב של תהליך מעבר שנקרא "צער", "בצער תלדי". בעיקרון כל התופעות הגשמיות נובעות מתוך הפעולות הרוחניות. באופן כזה אנחנו נולדים בכל מדרגה.

לכן אנחנו צריכים לגשת אליהם, בכך שמבינים, שהקבוצה מהווה את ה"רחם" שלנו, ובה אנחנו צריכים ליצור שני כוחות הפוכים ומנוגדים. אחד מהם, הכוח האגואיסטי שמחזיק אותנו, והשני, כוח אלטרואיסטי של דחייה שמעלה את כולנו. בכך שאנו משאירים מבחוץ את הכוח שאוחז בנו, אנחנו נולדים רק על ידי הכוח הדוחף, הוא מוביל אותנו הלאה.

ברוחניות התהליך הזה אופייני גם לגברים. הם בדיוק כמו הנשים, עוברים אותו בכל לידה רוחנית, בכל מדרגה רוחנית.

מתוך שיעור מס' 3 בכנס בקרסנויארסק, 14.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אם אנחנו סוף סוף רוצים להיוולד
להיוולד ברוחניות ללא ניתוח קיסרי
לידה – זו פריצה לעולם חדש