קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מדוע זה דבר נדיר שאדם יהיה מאושר ללא עבודה? היום אפילו אישה לא מרגישה את עצמה שלמה רק במשפחה. מה השורשים הרוחניים של זה?
תשובתי: העניין הוא לא בהגדרה מה זאת עבודה, אלא בהרגשת הצורך בקשר הדדי עם העולם החיצוני.
אם פעם אישה ישבה ליד התנור והילדים יחד איתה, ורק הגבר (האבא) היה יוצא לשדה או לעסוק באיזה מקצוע, אז עכשיו האגו שלנו מתפתח בצורה יותר ויותר חדה ו"מתעגל" עם כל השאר לקשר הדדי אינטגרלי כולל.
אנחנו רואים את זה אפילו לפי אותו הדיכאון שמקיף את הנשים אם הן יושבות בבית עם הילדים. זו בעיה נוראית, שלא הייתה קיימת קודם לכן!
אימא לא מרגישה את הקשר והמסירות שהיו בעבר כלפי התינוק, ומעדיפה לצאת לטייל ולהשאיר אותו אצל מישהו, רק כדי שהיא תרגיש שהיא איך שהוא קשורה עם העולם, עם כולם. זה נובע מכך, שהאגו שלנו הפך לאינטגרלי. הוא מרגיש צורך בשיתוף פעולה עם האחרים.
אני חייב להרגיש את העולם. לא מספיק לי לראות אותו בטלוויזיה, אף על פי שמציעים לי מבחר גדול של ערוצים. אני חייב להרגיש שאני יוצא לאן שהוא בעצמי, שאני משתף פעולה עם האחרים. אנשים יושבים בבתי קפה, הולכים לכל מיני קורסים, נוסעים לחו"ל, הם בהכרח חייבים להיות במערבולת אנושית רועשת. ודאי, שיש כאלה אנשים שמתבודדים איפה שהוא באיזה שהם איים, אבל גם שם קיימת סביבה משלה.
האדם לא יכול להיות נעול בתוך עצמו. כך הוא האגו העכשווי שלנו, שמחייב אותנו להרגיש את האחרים, לתקשר איתם, ואין לאן לברוח מזה. לכן העתיד הוא בכך, שהאדם ירגיש בתוכו את החברה. יחד עם זה, נחוצה לו הרגשה של תנועה ותחלופה, הוא משפיע על כולם וכולם משפיעים עליו. המערכת האינטגרלית מאלצת אותנו לזה. כלומר, אני צריך להרגיש שהעולם תלוי בי ושאני תלוי בעולם, ושיתוף הפעולה ההדדי הזה ממומש כמו תנודות של ממברנה (קרומית).
מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות האדם", 03.02.2013
ידיעות קודמות בנושא:
בבית טוב, אבל בחברה טוב יותר
אינטגרליות, שאין לאן לברוח ממנה
חברה אינטגרלית היא מקור של כוח
