דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / צעד לשמאל, צעד לימין – ניסיון לברוח מהמציאות

צעד לשמאל, צעד לימין – ניסיון לברוח מהמציאות

שאלה: כאשר האדם חוקר את הטבע ואת עצמו, הוא מגלה שהוא לחלוטין תלוי בגנים ובסביבה. עובדות שאין להפריכן מעידות על כך שאין חופש בחירה אמיתי, שכל אחד הוא בן תמותה. עם זאת, אנחנו לא מוכנים להשלים עם העובדות, אנחנו מתעלמים מהתוצאות של המחקר שלנו ומעדיפים לחיות באשליות של מה שאנחנו אוהבים. איך הסכסוך הזה יכול להיפתר?

תשובה: אכן, אנחנו חוקרים תופעות רבות, אך לא בהכרח משתמשים בתוצאות. הרי, בסופו של דבר, יש גם דברים, כמו ספקות, אמונות, עקרונות, אגואיזם. גם אם אני טועה, אני עומד על שלי, רק משום שכך אני רוצה. אנחנו מכירים את זה אצל ילדים, אולם מבוגרים לעתים קרובות פועלים באותה הצורה.

למעשה, החיים שלנו הם מורכבים. אך בכל מקרה, נתוני המחקרים המדעיים, כאשר הם הוגנים בדוקים ומבוססים, צריך לקבל אותם כעובדות. אחרת, בסופו של דבר, אתה תזיק לעצמך ולאחרים.

מצד שני, רעיונות שלא נבדקו או לא הוכחו מדעית, לא ניתן לקבל בשום פנים באופן.

שאלה: האם יוצא מכך, שהאדם הוא יצור אגואיסטי, חסר היגיון, שמוכן להאמין באגדות במידה וזה מתאים לו?

תשובה: אכן, איך זה יכול להיות? האם אני מוכן להיות מובל על ידי הרגשות טובות, גם אם הן מטעות? לדוגמה, אני אוהב לעשן, להפריז באכילה, לעשות דברים אחרים לא בריאים. לא איכפת לי מהתועלת והנזק הבריאותי כל עוד אני נהנה, וזה העיקר. אני רוצה לעשות את מה שמשמח אותי, ואם לאחר מכן יש לשלם על כך, אז עד שזה יקרה…

כן, גישה זו היא לא רציונלית. מבחינה הגיונית, אני צריך לקבל את חוקי הטבע, ולשמור עליהם ולציית להם כמו מכונה, אבל הרצון שלי "מקלקל את הכול", ובמקום זה, אני עושה דברים שמהם שאני נהנה. כך האדם בנוי. להבדיל מהטבע הדומם, הצומח והחי, אנחנו יצורים מקולקלים.

לולא האגו שלנו, היינו חיות עם תוכנה ברורה שמותאמת לטבע ולא משאירה שום בחירה. לחיות אין דילמות: "לעשות או לא לעשות? לעשות כך או אחרת? זה יהיה נעים או לא?", הן מופעלות בצורה הכרחית ומצייתות לפקודות – וזה הכול.

ואנחנו יותר גרועים מהן, אנחנו הגרועים מכולם. הרי, האגו שלנו גורם לנו לסטות מהכיוון שניתן לנו על ידי חוקי הטבע, מונע מאיתנו לציית להם כמו שצריך, בלי לחרוג מילימטר לימין או לשמאל ולפסוע במדויק על הקו הדק של המסלול. החוקים הללו הם בלתי ניתנים לשינוי, הכול מתבצע בדייקנות מוחלטת, אבל האגו המופרז שלנו מביס והורס אותנו. אנחנו עושים מה שטוב בשבילו, וזה תמיד נגד ההיגיון.

כך הופך האדם ל"חיה מקולקלת". כל התוספות שלנו מעל דרגת החי, שנראות כל כך נפלאות – התרבות, החינוך ועוד – הן מבוססות על הקלקול שלנו. הספרות, המוסיקה, ופסגות הרוח האחרות הם תוצאות של הפגמים באדם שכבר הפסיק להיות חיה. הציפורים מצייצות לא ליופי, אלא באופן אינסטינקטיבי. אבל אנחנו – זה דבר אחר…

בסופו של דבר, כל התוספות שלנו להיגיון הבריא, למדע בצורתו הטהורה, הן תוספות רעות. למעשה, אסור לנו להשתמש בכל דבר, מלבד המדע. אבל אנחנו משתמשים גם בדברים אחרים, אין מה לעשות. למעשה, גם החינוך והתרבות, כל מה שלא נובע מהאינסטינקטים, כמו אצל בעלי החיים, זה פגם או ניסיון לפצות עליו. אנחנו פשוט לא מבינים עד כמה אנחנו סוטים מהדרך שנסללה על ידי הטבע, והופכים לגוף זר, ל"גידול סרטני" שמתפתח בגוף הכללי. בסופו של דבר, הוא הורס את עצמו ואת סביבתו – אנחנו רואים זאת היטב ביחס שלנו לסביבה. תאים סרטניים טורפים את הגוף ומתים יחד איתו. הם לא יכולים להפסיק, זו היא צורת הקיום שלהם. גם האגו שלנו פועל בדיוק באותו האופן.

אז עלינו להבין באופן ברור, היכן עובר הקו הדק, הגבול, המחיצה, שמפרידה בין המדע ו"המדע הבדיוני", כלומר, הדתות, האמונות, התפיסות הפילוסופיות, המבנים הפסיכולוגיים, וכו'. בתחום המדע מותר לנו להשתמש: אם אנחנו עושים את זה במדויק, ללא תחכומים, אז אנחנו לא עושים טעויות, בדומה לבעלי החיים, שמנוהלים על ידי האינסטינקטים. ואף על פי שאנחנו בעצמינו גילינו כל מיני תופעות, ופיתחנו כלים שונים המבוססים על התופעות הללו, הן קיימות בטבע. לכן, אם אנחנו מצייתים לחוקי הטבע, הכול בסדר. שיתגלו בגבולות המדע.

ואם אנחנו פונים לתחום ספקולטיבי, לתיאוריות ולפעולות מלאכותיות, הכול הוא דמיוני ושקרי. אסור ליישם אותן בחיים.

במקרה זה, איך עלינו להתייחס לנשמה? לא מצאנו אותה באמצעות השיטות המדעיות ואיננו תופסים אותה בחושים שלנו. אז האם היא קיימת?

אולי מחר המדע יענה על השאלה הזאת? הרי, הוא כל הזמן מוציא משהו חדש מהסתרה, וגם מתקן את הפגמים על ידי כך שמשפר ומשכלל את מה שמצא. עם זאת, אסור לנו בינתיים להתבסס על ניחושים.

מצד שני, איך צריך להתייחס לספרי המקובלים שמספרים על הנשמה? האם אנחנו יכולים לסמוך עליהם? הרי, אמונה כאן לא מתאימה כי היא אינה מדעית.

אז כל עוד שאנחנו לא מגלים את התופעות הללו בתוך עצמינו, אין לנו שום ראיות, רק ספקות…

אז מה לעשות? – לברר את ההתקדמות שלנו בתור "מכונה ביולוגית המופעלת על ידי מנוע חומצי חשמלי", להבין שאין לנו חופש בחירה בשום דבר, פרט לשינוי הסביבה, ולהשתדל לשים את עצמינו בסביבה הנכונה באמצעות הבחירה הזאת.

כל זה צריך להיות מדעי לחלוטין, וצריך להכיר ולהבין את זה רק במונחים של חוקי הטבע שמרוכזים בשני הכיוונים שאנחנו מכנים אותם "דרך תורה", ו"דרך ייסורים".

מתוך שיעור על המאמר "גוף ונפש", 3.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מה יש מאחורי הוילון?
אל תתביישו להשתנות
"חופש" כפוי

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest