פנימי וחיצוני

אחרים, זה חלקים של הנשמה שלי שנראים לי כאנשים זרים ושכביכול נמצאים מחוץ לי. לכן אני יכול להתייחס אליהם כאילו שהם לא קיימים, או שהם כביכול רחוקים ממני.

ואני יכול להתייחס גם אחרת, בזה שאני מבין שהם נמצאים בתוכי, אלה הן התכונות האישיות שלי שבצורה כזאת מוקרנים בתודעה שלי מחוץ לי, כדי לאפשר לי בצורה יותר חופשית ורחבה לפעול איתם בהדדיות, והייתי יכול לראות את כל התכונות שלי ושלהם בהופכיות זה לזה.

אם אני מבין שאלה הן התכונות שלי, אז אני משלים איתן. אבל אם נדמה לי שהן נמצאות במישהו אחר, אז אני לא מוכן להשלים ולהתקרב לאדם הזה. לכן ראייה כזאת של התכונות הפנימיות שלי בצורה של מיליארדי בני אדם הסובבים אותי, עוזרת לי, כמו דרך זכוכית מגדלת שמגדילה את כל האי דיוקים, הניגודים וטעויות פנימיות שלי.

באופן כזה אני יכול לתקן את עצמי בצורה נכונה בדיוק עד אפס, מפני שאם האדם נמצא מחוץ לי, אני מרגיש אי התאמות הקטנות ביותר שבינינו ואני לא ארמה את עצמי! אבל אם הוא בתוכי, אז אני מוכן להסכים עם כל דבר שיש ואף פעם לא אתקן את עצמי. לכן אני רואה את עצמי הפוך מבפנים החוצה בצורה של כל בני האדם שמסביבי.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 13.8.2014