פלוס אחד גדול מעל למינוסים הפרטיים הקטנים

שאלה: איך אפשר לבדוק את האמיתות של העבודה שלי?

תשובתי: עבודה אמיתית, זה כאשר אני משתמש בסביבה, בקבוצה, בכל הכוחות שלי, בכך שרוצה לגלות את החיבור ההדדי החזק שלנו. אני צריך לגלות מצד הקבוצה יחס ישר, יפה וטוב כלפיי ולקבל אותו כיחס של הבורא אליי שמתלבש בקבוצה. ומצידי, אני צריך לגלות יחס זהה כלפי הקבוצה: ישר, חם, טוב, בחיבור השלם בהתאם לדרגה שלי.

אין לנו מקום אחר שבו היינו יכולים להיפגש ולממש את היחסים בינינו חוץ מאשר בקבוצה. וקבוצה, זה לא אומר לקשור קשרים עם כל אחד באופן אישי, אלא להתייחס לכולם בשווה, בזה שרוצה לגלות את הבורא בקשר בינינו.

אנחנו כולנו שונים וכל אחד מביא לקבוצה את הייחודיות והשוני שלו, את כל הטענות והבעיות, את כל המצבים השליליים שהוא עובר. עם כל ההבדלים האלה, עם המינוסים (-) שלנו אנחנו באים לקבוצה, אבל עובדים להיפך, כדי שכל אחד יהפוך את זה לפלוס (+). כל הפלוסים שלנו מתחברים ל"פלוס" אחד גדול ובאופן כזה אנחנו בונים את הבורא, כי הפלוס הזה נוצר על פני כל המינוסים שלנו.

במינוס אני משיג את העצמאות שלי ונשאר אני עצמי, ה"אני" שלי אינו נמחק. ובפלוס שלנו אנחנו מגיעים ל"אין", כי שם האדם רוצה להתמוסס ולהיעלם בתוך הקבוצה. כך אנחנו עוברים שינוי מלא: מקצה לקצה וכוללים בתוכנו את שני הכוחות. מה שיש לנו נקרא "דעת", אבל מעליו ישנה "אמונה", שהיא "למעלה מהדעת". כלומר אנחנו כל הזמן מעדיפים את ההשפעה, בזה שמעמידים אותה מעל לקבלה.

וזו כל העבודה שלנו, שאותה ניתן לממש רק בקבוצה. הפער (הדלתא) בין "אני" ל"אין" יקבע תמיד את הגובה של המדרגה שלי שבה אני ארגיש את "אור הנרנח"י" שלי.

מתוך שיעור על אגרת כ"ז של בעל הסולם, 17.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
נקודת "אין אני"
להעביר את כל המינוסים לפלוס
מקום טוב בקומה העליונה