דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / פיתיונות עבור האגואיזם

פיתיונות עבור האגואיזם

שאלה: אם כל כולי רצון ליהנות, האם אני יכול לרצות לעשות משהו עבור הבורא ללא קבלת שׂכר?

תשובתי: אינך יכול. אתה מוכן רק לגרום הנאה ותענוג רק לרצון שלך. זהו הטבע שלך, ואינך יכול לצאת ממנו לבד. אתה פועל רק אם יש לך תועלת מזה. כך ברא אותנו הבורא, ואין כאן מה לעשות.

מצב דומה בשׂפת הקבלה נקרא "העולם הזה". אך קיים גם מצב אחר, "העולם הבא", "העולם העליון", אני אמצא אותו אם אני אבנה את החישובים שלי לא על בסיס הרצון לקבל האגואיסטי, אלא על בסיס הרצון להשפיע האלטרואיסטי. אך אין לי רצון כזה, ואני אפילו לא רוצה שהוא יופיע!

נכון, אך מציעים לך עזרה:

1. מעוררים את הנקודה שבלב ואתה מתחיל לחשוב על כך.

2. מביאים אותך לקבוצה, היכן שאתה יכול להתחזק בעזרת חברים.

3. נותנים לך ספרים ומורה שמלווה אותך בדרך הרוחנית, אם אתה רוצה בזה.

באופן כזה, מספקים לך את כל האמצעים הדרושים ומסבירים לך שבנוסף לטבע שלך, קיים גם טבע עליון, הטבע של הבורא, בו פועל חישוב של השפעה. ההתחלה הונחה: קיים בך ניצוץ, סביבה, ספרים, בסיס שיגור, "טיפת זרע" שממנה אתה יכול לפתח את עצמך העתידי. וכל שאר התנאים, תלויים כבר בך, כל שאר המעשׂה תלוי בך. אם תשתמש בצורה נכונה באמצעים הקיימים, אז תרכוש טבע שני.

וכמו כן, באותו הזמן מסבירים לך שזה כדאי, ש"שָם" יהיה הרבה יותר טוב, שתשׂיג נצחיות, ניצחון, שלמות וכולי. מסבירים זאת לך במילים המובנות לאגואיזם שלך. למעשה, העולם הרוחני יתגלה לא ברצון הנוכחי שלך, אלא הוא יקבל צורה אחרת לפי מהלך העניינים. אך גם בעולמנו הילדים גדלים על "הבטחות". "תקרא את הספר הזה ותקבל כדורגל", כך אומרים לילד. ובחישוב שהוא עושה בראשו, הוא לוקח את הספר, אך בזמן הקריאה הוא משתנה בהדרגה, והוא כבר אינו זקוק לכדור, אלא לאופניים.

כשהאדם בולע את ה"פיתיון" הראשון, מבלי לדעת זאת בעצמו, הוא נכנס למסלול של התפתחות ודורש שׂכר יותר ויותר "מתקדם", למרות שעדיין אינו רואה את המטרה הסופית. הנה גם לנו רצוי לבלבל את האגואיזם שלנו באופן דומה, כדי להשתתף בחיי הקבוצה ולאט לאט "להיספג" במצב עליון יותר.

אנחנו צריכים להפוך למומחים ב"לרמות" את האגואיזם שלנו. האדם בעולם הזה, הוא בהמה חכמה, ואנחנו צריכים לנצל את האגו, לזרוק לו פיתיונות כדי שהוא יעזור לנו בדרך שלנו עד ליציאה לעולם הרוחני.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 26.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
מוח מבריק אינו ערובה לאור
התקרה היא לא הגבול
זו עבודת האדם!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest