קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
השבירה היא באמת דבר גדול. בעזרת השבירה הבורא נתן לנו אפשרות לבטא את עצמנו ולהתקיים. אם חלקי הנשמה הכללית לא היו מרוחקים זה מזה, לא היינו יכולים לבנות את דמות הבורא ולהרגיש את עצמנו ביחס לאחרים. היינו פשוט נמסים ומתפוגגים בתוך האור, משום שבאובייקט אחד שלם אינך יכול להבדיל בשום דבר.
הנברא אינו יכול להתקיים, אם זה בתוך אובייקט אחד שלם. אנחנו יכולים להתקיים רק אם קיימים עוד חלקים בתוך השלם. זו השבירה בינינו, אותה אני משיג, ההשגה שלי, התפיסה שלי. אינני יכול להשיג דבר באור המוחלט וגם בחושך המוחלט. השבירה נותנת לי אפשרות להשיג את הרגשת הקיום, אחרת לא הייתי מרגיש שאני קיים.
אם היינו מגלים את עצמנו בחושך מוחלט וגמור, כששום חוש אינו מקבל שום התרשמות, לא היינו מרגישים את עצמנו קיימים. עבודתו של כל חוש מבוססת על תפיסת הניגודים: קול ושקט, אור וחושך. אם היה משתרר שקט בכל החושים היינו מפסיקים להרגיש את עצמנו.
בכדי לתת לנברא אפשרות להתקיים ולהרגיש את עצמו, התרחשה השבירה. זה באמת פטנט אלוהי. אני תופס את מקום השבירה, ממלא באור את החלל הריק שבין החלקים שרק נדמים לי כמרוחקים זה מזה.
למעשה, הבורא הוא זה שנעלם מהשלם, בכדי לתת לי אפשרות להשיג באופן עצמאי את אותה האחדות.
