דף הבית / חכמת הקבלה / פרשת השבוע / עשרה ניסים לעם ישראל

עשרה ניסים לעם ישראל

"כאשר בני ישראל חצו את ים סוף, הקב"ה (הבורא) ביצע למענם עשרה נסים שונים" (מתוך הספר "מדרש מספר", פרשת בשלח):

  1. בקיעת המים לצדדים. הנס הראשון, הוא בקיעת המים לצדדים, כאשר המכשולים שניצבו בפני עָם ישראל,שמתקדם להשגה רוחנית, מתחלקים לקווים ימין ושמאל.

לעבור בין המים שנבקעו לצדדים, זה נקרא, ללכת ב"קו האמצעי". למעשה, הוא לא קיים, מפני שהאדם בעצמו מעצב אותו מתוך שילוב נכון של הקווים ימין ושמאל.

יתרה מזה, גם הקווים ימין ושמאל אינם קיימים. לפניך יש רק גוש גדול של רצונות ואתה צריך בעצמך לחלק אותם על ידי התכונות שלך: עם זה אני יכול לעבוד למען הבורא ("קו ימין"), עם זה אני לא יכול לעבוד למען הבורא ("קו שמאל"). וביניהם אתה עובר, בזה שמשתמש גם בזה וגם בזה. הפעולה הזאת נקראת "בקיעת המים לצדדים".

  1. מעל לראשם של היהודים נוצר כיסוי מגן, הדומה לגג. גג מסמל "אור מקיף".
  2. המים חולקו לשנים עשר מעברים נפרדים (מעבר לכל שבט).

כל תכונה של האדם רואה מעבר בין הקווים ימין ושמאל באופן שונה, בזווית ראייה שונה לחלוטין, מתוך האגו שלה, מתוך הכוחות שלה. כאן הכוונה היא לתכונות הפנימיות של האדם, שיוצאות עכשיו לעולם הרוחני, נולדות בתוכו.

  1. האדמה תחת רגליהם של בני ישראל הייתה יבשה לגמרי.

לעבור באדמה יבשה, זה אומר, להבדיל את תכונת הקבלה מתכונת ההשפעה.

  1. תחת רגליהם של המצרים האדמה הייתה דומה לטיט. זה היה תגמול (נקמה), כמידה תחת מידה, למצרים ששעבדו את היהודים והכריחו אותם לייצר טיט.

המצרים אינם יכולים להבדיל בין אדמה למים עליונים, תכונת קבלה ותכונת השפעה, ולכן שוקעים ונתקעים
בבוץ.

  1. המים הפכו למוצקים, כמו סלעים, ופצעו את המצרים שרדפו אחרי בני ישראל.

מדובר על כוחות של גבורות (תכונות של דינים). לכן המים, שצריכים להיות רכים, שנותנים חיים, הופכים עבור המצרים (תכונות אגואיסטיות נבדלות) להפוכים, לכוחות נוקשים.

  1. המים שהתקשו יצרו קיר המעוטר בפסיפס.

כל התכונות האגואיסטיות הלא פתורות, שלא נמצאות במודעות ולא מתוקנות, שבהן נמצא האדם, קשורות עם תכונות אלטרואיסטיות, אבל הוא עדיין לא עשה בירור ולא מיין אותן. הן מהוות סוג של קשירות של חוטים מתחת לרגליים, שיבוצים (תכונות חדות) שדרכן הוא לא יכול לעבור. כל הפסיפס הזה נמצא בתוך האדם.

  1. הקירות שנוצרו מהמים שהתקשו למוצק, היו שקופים, דבר שאפשר לכל שבט לראות את שאר השבטים שהולכים (זה הִקנה להם הרגשה של אמון וביטחון).

"הקירות, שנוצרו מהמים שהתקשו למוצק, היו שקופים", כלומר, כל התכונות כביכול רואות זו את זו, מפני שהן הולכות יחד.
דווקא הודות לקשר שלהן תכונות שונות נחשבות לאחד שלם. מכאן נובע, שביניהן קיים חיבור ובאותו הזמן גם פירוד.

לכל שבט תפקיד משלו, לכן על אף התנועה המשותפת, הם הולכים בפני עצמם. אבל כך או אחרת, התנועה מובילה לכך, שבמערכת הכול נעלם והופך לאחד שלם המורכב מכל שנים עשר השבטים.

באופן כזה, התנועה היא משותפת, אבל לכל שבט דרך משלו. לא במקרה היה איסור להתחתן בין השבטים, מפני שבזה שאתה מפר את האיסור, אתה מפר את התכונות. כל אחת מהן יכולה להיתקן בעצמה.

ורק לאחר חורבן בית המקדש הנישואים בין השבטים הפכו לאפשריים, מפני שהתרחשה נפילה מהדרגה הרוחנית.

  1. אם יהודי, בחצותו את ים סוף, הרגיש צמא, אז היה מספיק לו להושיט את היד והקיר היה נמס, ובזה היה נותן מי שתייה נפלאים.

כל אחד היה יכול להתחזק ב"אור חסדים" ללא הגבלות, היה צריך רק להושיט את היד. יד, זה רצון לקבל. הכול תלוי באיזו כוונה האדם מממש את הרצון הזה.

מחסור ב"תכונת החסדים", שאותה הוא רוצה עוד להוסיף לעצמו, מורגש על ידו כצימאון: "אני רוצה תכונת השפעה עוד יותר גדולה, זה נחוץ לי עכשיו כמו החיים, כמו מים".

מה גם, שלא מדובר במים מלוחים, כי מוציאים מתוכם את כל הגבורות, כל היצרים הרעים. אם אתה הולך עם כוונה נכונה, אז המים המלוחים הופכים למים טהורים, ולא נשארות בהם שום תוספות.

10. ברגע שיהודי הרווה את צימאונו, הקיר שוב היה הופך למוצק.

האדם, על ידי תפילתו, כביכול ממיס את הקיר של המים שקפאו, מאחר וללא זה הוא שוב היה הופך לתכונה עליונה, לכוח עליון.

מעניין להשוות את עשרת הניסים לעשר המכות שבמצרים, מפני שגם אלה וגם אלה מסמלים את אותה
הפעולה, רק בדרגות שונות. הכול תלוי בזה, לאיזה רצון היא מכוונת: לרצון לא מוכן, ללא "מסך", ללא השתוקקות להתקדם לכיוון של השפעה, מהסוג של פרעה והמצרים, או להיפך, לרצון בעל מנת להשפיע. אותה הפעולה מלמעלה מעוררת תוצאות שונות.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 30.4.2014

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest