ערבות

laitman_2008-12-07_6468

הבורא מעמיד בפני האדם כל מיני מכשולים, ביניהם גם אירועים משמחים. גם האירועים המשמחים הם סוג של מכשול, למשל: אפשרויות בלתי רגילות של הצלחה בעסקים, מסע מרתק או כל מיני פיתויים קטנים המתחלפים כל רגע. גם אלו נקראים מכשולים משום שהם מבלבלים אותנו אפילו יותר ממכשולים קשים, צרות ובעיות.

לכן, על מנת להתגבר עליהם, אנחנו צריכים להבין שאין לנו שום אפשרות לנהל את מצבנו ללא תמיכת הסביבה, כלומר אם אין לי תמיכה כללית וגלובלית, כזו שבה אלפי בני אדם בכל העולם משתוקקים לגלות את הבורא למרות המכשולים שהוא מעמיד לפניהם, ללא תמיכתם אינני יכול להתגבר – זו "ערבות".

כתוב שיש 49 מכשולים, "שערים", שיש לעבור, הם מבדילים אותי מהבורא ועליי להגיע לשער החמישים, האחרון, שבו אני אתאחד איתו (40 – המרחק מהמלכות לבינה, 10 – זה המבנה שלי, ס"ה 50).

ללא הערבות לא אוכל לעשות זאת, אם אינני נמצא בקשר עם בני האדם, הרוצים את אותו הדבר, אני אבוד, אני אף פעם לא אשיג את המטרה. אני אאריך את העבודה הזו בכמה תקופות חיים (גלגולים), כפי שלמרבה הצער קורה עם מרבית בני האדם.

מעניין לראות איך גם המדע הרגיל מגלה היום, שהמחשבות של האדם קשורות זו עם זו ובאופן מופלא, מועברות מקצה אחד של העולם לקצהו השני. המדענים מסבירים, שהטבע שלנו הוא כזה המחייב אותנו לחשוב בתיאום (באופן סינכרוני).

אם אנחנו משתוקקים למטרה הרוחנית, אנחנו מבינים שאנחנו מחוברים זה עם זה ברצונות שלנו למערכת נשמות אחת, לכן המחשבות והרצונות שלנו מועברים לשאר בני האדם. ברצון שלנו לחיבור אנחנו מתחילים באופן פעיל להשפיע על כולם, והמחשבה הזו מתפשטת בכל המערכת הזאת, משום שיש בה כוונה פנימית, הכוונה הזאת נקראת ערבות.

ערבות זה כשאני חושב על הרוחניות, רוצה אותה, בוער בי שכל האחרים יחשבו על אותה המטרה. ואם הם לא יחשבו על זה, אז לא יעזור לי שום דבר – אני לעולם לא אוכל לבצע את החישוב הנכון ודעתי כל הזמן תהיה מוסחת (כלומר, אני לא אנצל ממלאך המוות). לא יהיה לי בסיס, רשת המקשרת שתחזיק אותי בתוכה, בדומה לאימא המחזיקה את הוולד בידיה. בלי זה לא ניתן להשיג את המטרה!

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 07.04.2010

רשומות קודמות בנושא:
ההחייאה של הנשמה העולמית
כיצד עלינו להתעלות יחד מעל ההר של ספקות?
רשת שקושרת את הלבבות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest