קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
* שלבי העבודה: 1 – מנסים להתחבר. 2 – מרגישים שנאה לחברים. 3 – מתגברים. 4 – לא מצליחים. 5 – מתייאשים. 6 – איש את רעהו יעזורו. 7- רצון משותף. 8- תפילת רבים לאור מקיף, המחזיר למוטב. 9- רצון משותף לתכונת ההשפעה. 10 – תפילה שיתלבש בנו הבורא, תכונת ההשפעה.
* לא חשוב על מה האדם חושב – אם הוא מחבר את זה למטרה, הוא מצליח, ואם הוא לא מחבר את זה למטרה, זה מחשבות זרות. מחשבות זרות אלו מחשבות שעל ידן אני לא מגיע לתפילה ולהודיה.
* אם אתה מקבל את זה יחד עם כל החברים, זה נקרא סם החיים. שכולכם פותחים את הפה יחד, שיש לכם פה אחד, כדי לקבל מהבורא. אם אתם בונים כלי כללי כדי לקבל ממנו, זה כלי נכון לקבלת התרופה – סם החיים. החיים – ההשפעה, האור – יכולים להתגלות רק בכלי המשותף. ואם אתה רוצה להשתמש בחברים שלך לטובתך בלבד, זה יכול להיות כסם המוות.
* הכלי מוערך יותר ככל שהוא בתוך הדעת, והבורא מוערך יותר ככל שעל אף כל הבעיות, השאלות, החשדות, המחשבות שזה לא בדיוק על ההשגחה שלו, אני בכל זאת משתדל למעלה מדעתי להיות דבוק אליו.
* ככל שיש לי פחות ספקות על החברים זה יותר טוב, וככל שיש לי יותר ספקות על הבורא אבל בכל זאת אני נמשך אליו, זה יותר טוב. ובכל פעם הבורא יתגלה לי בתוך הכלי ביתר בירור, ואני אצטרך לרצות להיות עוד יותר גבוה, ולהעריך אותו עוד יותר מהמשוער.
* הבורא טוב כי הוא ברא אותך בצורה כזו שרק בו תרגיש טוב. הוא מתרחק בהדרגה, ואתה מתחיל לסבול יותר ויותר בחייך. בסך הכול הוא לא עושה לך רע, אלא משאיר אותך עם הטבע שלך, ואז מתגלה לך הצורך בבורא, ואז תגלה שאתה לא יכול להרגיש טוב ממשהו אחר מלבד ממילוי האור – מילוי בתכונת ההשפעה עצמה. הוא ברא בך רצון לקבל שיכול להתמלא רק בכך שהוא מקבל את תכונת ההשפעה. התפעלות הרצון לקבל מתכונת ההשפעה שממלאת אותו, נקראת האור בתוך הכלי.
מתכוננים יחד לכנס הערבה
* כולנו קשורים יחד עם כל הכלי העולמי, הם מרגישים את זה. אני נמצא בקשר עם הרבה מאוד אנשים, ובהחלט, יש התפעלות גדולה מאוד, תקוות מאוד גדולות, חרדה, כוונות. וזה טוב. אני דווקא מרוצה מהרצינות שאנחנו מרגישים היום כלפי מה שנמצא לפנינו… אנחנו צריכים כאן להיות במאמץ מאוד רציני וגדול, שמחייב אותנו מאוד, וגם את כל החברים שלנו בכל העולם, וזה יותר ויותר הופך להיות לעבודה במקום בילוי, ואני מאוד שמח לראות זאת. ואני רואה שכך זה מורגש בכל אחד ואחד. מגיעים מאות אנשים מחו"ל, לשלושה ימים, וזה לא עניין של ימים, זה עניין של המעמד. ולכן אני מאוד מתפעל מזה, מאוד נרגש, אני נמצא איתם בהתכתבות, עם הרבה מהם.
אנחנו צריכים עוד להכין את עצמנו. להכין כמה שיותר, לקבץ את כל התקוות, ובצורה כמה שיותר מבוררת.
* שאלה: הכנס גורלי. כל רגע חשוב לברר את ההתקפה. איך יוצאים להתקפה?
תשובה: אני חושב שאנחנו כבר נמצאים בה. השאלה היא לא איך יוצאים. אנחנו נמצאים בה. ואנחנו צריכים בכל רגע להיות בדריכות יותר ויותר. וחוץ מזה אני חושב, שלא צריכים לחכות לערבה. ליציאה לשם. זה לא שבאנו לשם, ועכשיו אנחנו מתחילים, מרגע זה – בום, מתחילים להתחבר. מה זה כנס? חיבור. אז למה זה לא עכשיו? אולי נבטל אותו פיזית? נעשה אותו כאן. מה הבעיה? בואו נחשוב טוב טוב מה אנחנו רוצים לעשות. רק חיבור בלבבות, כאן ועכשיו, ולא בערבה בעוד שבוע.
כל רגע ורגע צריך להגיע למקסימום חיבור. ולא בעוד שבוע ימים…. זאת אומרת שהכנס קיים כבר עכשיו.
* הכנס צריך להיות תמידי; בכל רגע ורגע צריך להגיע למקסימום החיבור.
מתוך שיעור הקבלה היומי, 15.02.2012
