דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הכנה / עקרונות ועצות משיעור הקבלה היומי 01.02.12

עקרונות ועצות משיעור הקבלה היומי 01.02.12

* החיסרון הוא להשפעה, והמילוי הוא שתהיה לי היכולת להשפיע. ואם אהיה בצורה כזו אף פעם לא יחסר לי, כי בחסדים לא היה צמצום, וכך אני יכול להיות כל הזמן במילוי, בהרגשת הטוב והמיטיב. וכך האדם מגיע לאין סוף – אין סוף שפע, מילוי וכלים. וכל זה מושג רק כתוצאה משינוי תפיסת האדם, שתופס את הכול כטוב ומיטיב.

* אנחנו צריכים לנסות להתחבר עם החברים שלנו כמו גלגלי שיניים, בהשפעה הדדית, שיהיה בינינו קודם כל קשר, ואחר כך אפילו נתחיל להתקדם, להסתובב לכיוון אחד. וכשנתחיל בזה, להניע את עצמנו לכיוון אחד, נהיה זקוקים לכוח החיצון שיבצע את הפעולה הזאת, כי נגלה שלבדנו אנחנו לא יכולים לנוע. ואז נבקש ממנו שהוא יניע את גלגלי השיניים יחד בצורה הנכונה.

* אם יש איזה קלקול בקטע מהכלי, אז כל הכלי הוא פגום וכולם אשמים בכך שזה קורה… כל הכלי הכללי חייב לדאוג לרפא את עצמו בכל חלקיו. אין שום מקום שיכול להבטיח את עצמו שהוא לא יעבור משברים – כולם יעברו, אבל שכולם יהיו בדאגה שזה יתרפא – קודם כל במחשבה, ואחר כך בתמיכה יותר פיזית.

* אם הרגשת בזולת חיסרון וכלפי החיסרון הזה עשית חשבון ונתת לו מתנה, אז עכשיו יש בו חלק ממך. ועכשיו אתה חייב לבנות בו יכולת להשפיע לך בחזרה, כדי לתת לו אפשרות להתגבר על הבושה – אחרת תתגלה בו שנאה אליך. חבר זה שווה, בין קטן וגדול לא יכולה להיות אהבה. גם הבורא עושה כך כלפינו – אם הוא היה רק משפיע היינו שונאים אותו. כך אנחנו מגיעים להבנה ולהצדקה שלו.

מתכוננים יחד לכנס הערבה

* אנחנו צריכים לשאול את עצמנו יום יום, האם אנחנו בכל יום מבינים יותר ויותר מהו הצורך, ההכנה לגאולה, הכלי שאנחנו צריכים להכין כדי לצאת למדבר – האם יש לנו חיסרון לזה. החיסרון לזה צריך להיות כלול מ-2 חלקים: ממלכות, החיסרון, שזה חסר לי, ומכתר, שאני מאוד מכבד את החיסרון הזה. מה שאנחנו צריכים זה מסך ואור חוזר – יכולת להשפיע… ומסך ואור חוזר נבנים על העביות, ובלי העביות הם לא קיימים. לכן לא יכולה להיות אהבה ללא שנאה, או עביות בלי התגברות עליה. ולכן כשאנחנו יוצאים להתקפה, אנחנו צריכים לראות האם באמת גילינו את האגו, הרצון לקבל שאותו אנו צריכים להתקיף… צריכים לברר עוד הרבה לפני שיוצאים להתקפה.

הכנה לשיעור

* אם אנחנו קוראים ולא חושבים על הפעולות שהאור העליון יכול להשפיע לנו, אז אנחנו נמצאים בהתפתחות מאד איטית ואולי אפילו שלילית. אבל אם אנחנו מוסיפים את הכוונה הנכונה, אז המאור המחזיר למוטב מקדם אותנו מאהבה עצמית לאהבת הזולת, ואנחנו מגיעים לפקיחת עיניים.

הפצה/ אדם בעולם אינטגרלי

* אצל המקובלים, גדול נקרא לא כמה שהוא עולה למעלה בסולם המדרגות, אלא בכמה שהוא יכול לרדת למטה, לעם.

* זה פשוט שקר וטעות גדולה להמשיך באותה המגמה שהייתה בכמה מאות השנים האחרונות – שכמה שאנחנו יותר מייצרים כך אנחנו מתקדמים. אנחנו צריכים להתפתח רק לדבר אחד – לפתח כמה שיותר אמצעים כדי להקל על עצמנו את החיים הגשמיים, וחוץ מזה כלום; בגד, אוכל, בית, הסקה, מיזוג, ביטחון – עד שאנחנו לא מסדרים את העולם בחלוקה שווה, בצדק חברתי, כך זה צריך להיות. קודם כל צריכים ללמוד מהטבע – הטבע דורש מאיתנו איזון – שאני חי בחיי הגשמיים כך שאני מספק לעצמי חיים נורמליים ולא יותר, כי העולם לא יכול להחזיק יותר מזה. ואת כל היתר האדם צריך להקדיש לעלייה הרוחנית שלו, מפני שהדרגה הבאה שלנו היא שאנחנו מתחברים יחד ומגיעים לדרגת העליון, לאיזון עם המערכת הכללית, האנלוגית.

* בנוגע לגל האבטלה שעומד בפתח: האנשים יפסיקו לעבוד כי הם יפסיקו לייצר דברים שאין בהם צורך. דברים שיש בהם צורך באופן הגיוני יישארו, וכל היתר יעלם. צריך לראות בזה את חוק הטבע: בצורה כזאת האבולוציה, ההתפתחות שלנו, תשכנע, תכריע ותחייב אותנו להתפטר מכל הדברים שבהם אין צורך בחיים. זהו חוק ההתפתחות האנושי, שיביא את האנושות לסדר העולם, ללא קשר למי שיהיה בראש כל מדינה ומדינה. ובשלב זה הציבור יצטרך ללמוד על החיים בעולם החדש.

* האנשים שיוצאים היום למעגל האבטלה הם לא מובטלים – הם מתפנים מעבודות שבהן אין צורך, ורק מזיקות לאקולוגיה, להכול. סתם לייצר ולזרוק כדי שיהיו עוד כמה אפסים לטייקונים. וגם כדור הארץ לא יכול לשאת את זה יותר – מזהמים אותו. לכן עלינו להפסיק להסתכל על ההתקדמות באחוזים; אם סין מתקדמת ב-10 אחוז – זאת לא התקדמות, בקרוב נראה איזה זיהום אוויר יהיה שם, ואילו בעיות יותר ויותר יתגלו שם. אין מה לקנא בסין, והעולם חושב שיש שם פריחה, התקדמות. במה ההתקדמות? בזה שמייצרים את כל הזבל הזה? כמה טונות נפט נצרכים לכל הייצור הזה, כבר אי אפשר לנשום בבייג'ין, ועל האדמה כבר אי אפשר לגדל דבר. ואם יפסיקו לקנות מהם, לא תהיה שם מהפכה, אלא אנשים יתחילו לאכול זה את זה.

* אנו צריכים להבין שאין לנו ברירה, אלא להקטין את הצריכה שלנו. ולאלפי המובטלים החדשים אנחנו צריכים לספק מקומות ותוכניות לימוד, שבהם הם ילמדו מה זה נקרא החיים החדשים. והמדינה צריכה לתת למובטל כסף רק בתנאי שהוא ישתמש בתוכנית הלימוד החדשה.

מתוך שיעור הקבלה היומי, 01.02.2012

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest