קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האדם לפי טבעו אינו רוצה להבחין ברע שבו. צריך לדחוק אותו לפינה, כדי שהוא יודֵה בנחיצותו בתיקון. אז מה זה הרע הזה שמסתתר בתוכי?
תשובתי: שׂנאת חינם. בזמנו בגללה מתו תלמידיו של רבי עקיבא. אין רע אחר. כל השאר, זה רע עבור האגואיזם שלי, ורק שׂנאת חינם מהווה את אותו הרע שעומד כנגד הטוב, האהבה לזולת כמו את עצמי. רק לפי הקריטריון הזה אני בודק את עצמי, את הקלקול שלי. כל שאר "הפגמים", אין הם פגמים בעיני הבורא. הם אינם הסיבה לפנייה אליו. הוא מצפה לבקשה אמיתית. כל מערכת התיקון מיועדת עבור הכלים השבורים, עבור הרצונות שאינם מסוגלים להתאחד זה עם זה.
שאלה: כלומר, צריך באופן קבוע להרגיש את הרע הזה, לא לכבות אותו, לא להסתירו מעצמי?
תשובתי: בספר תהילים נאמר: "וחטאתי נגדי תמיד". אחרת על מה אני אצביע לבורא? מה אדרוש לתקן? – זה מאוד פשוט. אני רוצה להשתתף בחיי הקבוצה, אני נמשך אליה, ובו בזמן אני רואה שאינני מסוגל לכך. בדיוק הרגשה כזו הרגשנו בכנס "קבלה לעם" העולמי. כשהתאספנו מייד הרגשנו שאיננו רוצים, איננו יכולים להתאחד. וזהו גילוי הרע. מצוין. עכשיו אנחנו צריכים לתאר לעצמנו את הרע הזה ולדרוש את תיקונו.
מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 16.12.2010
ידיעות קודמות בנושא:
מנגנון תיקון אוניברסלי
