קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
יום כדור הארץ, שחל אתמול (22 באפריל), הוא אירוע בינלאומי שנחגג ברחבי העולם לשם תמיכה בהגנה על הסביבה. איך שלא נסובב את הכדור שאנו חיים בו, הוא על סף גסיסה.
אנחנו גוזלים את משאבי הטבע, מדללים את בעלי החיים והצמחים, מזהמים את האוויר – חמצן חיינו – וממלאים בפסולת את הים והיבשה. ההתעללות חסרת המודעות בטבע החי והנושם היא שהביאה לבחירת הנושא השנתי: "לשחזר את כדור הארץ", מתוך מטרה להתמקד בתהליכים טבעיים, בטכנולוגיות ירוקות מתפתחות ובחשיבה חדשנית שיכולים לשקם את המערכות האקולוגיות בעולם.
אבל אין דרך לשחזר ולשקם את העולם, אלא אם משנים את האדם. עתיד העולם בשינוי האדם. אפשר לאכול בשר מלאכותי או מזון מהונדס במקום ללעוס בשר בהמה. אבל לא זה ישקם את כדור הארץ. זה עוד עלול לגרום יותר נזק מתועלת, שכן על האדם להוציא את המזון שלו מכל מה שהטבע שם לפניו, הדומם, הצומח והחי. דווקא את האדם אנחנו אוכלים, אדם לאדם זאב. אנחנו לועסים ובולעים זה את זה. בולסים את הזולת בתאווה.
עירנות ליום זה, שמדגישה את התלות ההדדית שאנחנו חיים בה, את האינטגרליות של כל הפרטים שבטבע, צריכה להימתח על פני 365 ימים בשנה. היא צריכה להתחיל ולהסתיים בחינוך הוליסטי ושלם לשמירה על כדור הארץ.
ללמד כל אזרח ואזרחית, שאנחנו חיים בעולם שלם, עגול, כולל, ולכן עלינו לדאוג שהוא יישאר כזה. לחדד את ההרגשה שהתקהתה במין האנושי, שכולנו חלק אינטגרלי עם הטבע כולו, לא הפוכים ולא מנוגדים לו.
חינוך הוליסטי כזה הוא לדעת שלכל דבר שחי וקיים במציאות יש מקום וזכות קיום, ועל כל אחד לדאוג לכל פרט ופרט, מגדול ועד קטן. גורל כדור הארץ הוא גורל המין האנושי. מה שעשינו עד כה הוא ממש הרס הכדור, ולשקם אותו כמעט בלתי אפשרי.
אנחנו נמצאים במלחמת גוג ומגוג עם כוחות הטבע. אנחנו תחת איום טוטלי, גלובלי, אינטגרלי, מנוגדים לטבע בצורה סופנית, ולא נשארו לנו עוד אפשרויות אלא רק להשתנות. לא לשנות, להשתנות.
אם לא נשכיל להחכים עכשיו, ניתפס לא מוכנים, כמו המגפה האחרונה, ומתוך הרגשה של ייסורים גדולים, מהרגשה שאין מנוס, נחליט שדי! אם לא נגיע לדאגה הדדית כאן ועכשיו, אנחנו פשוט נכחד מן העולם. הכרה עכשווית של הצרה הגדולה שמתקרבת, הפחד שמקפיא אותנו מהמחשבה על עתיד נורא, יכולה להכשיר אותנו להיות מוכנים להכרה שהשינוי מתחיל ביחסים האנושיים בינינו.
כשנפתח התחשבות ודאגה הדדית זה לזה נביא לאיזון היחסים בינינו. מעצם היותנו חלק ממערכת אינטגרלית נוכל לגרום לאיזון במערכת הטבע כולה. הדאגה היא מחשבה, והמחשבה היא תולדה מהרצון, וכידוע, אין דבר העומד בפני הרצון. בעזרת רצון מגובש אנחנו יכולים לשקם הכול מחדש, לברוא ממש. אם נשנה את היחס בינינו לטובה נגרום לכך שדרגות ההתפתחות הנמוכות בטבע, הדומם, הצומח והחי, יהיו מועילים לאחרים. לפחות לא מזיקים.
אנחנו יכולים בקלות להימנע ממצבים קיצוניים כאלו אם נתקדם לתיקון, להידמות למערכת הטבע, ולא נעסוק באופן מלאכותי בשחזור הכדור. מקובלים לא נוזפים בנו שלא נלכלך, הם מבקשים רק שנטהר את הזיהום האגואיסטי שבנו. ליחס כזה כדור הארץ יגיב. הוא ישתקם ויחזור לקדמותו במידה שנתקן את עצמנו. נתעגל יחד איתו.
