על ייסורים גדולים וקטנים

שאלה: ההפצה שלנו היא כמו תרופה למחלה. אך הכדורים בדרך כלל מרים, ואם האדם לא מרגיש את עצמו חולה הוא לא יתחיל לקחת אותם. האם מותר לפרסם את חכמת הקבלה כתרופה מתוקה?

תשובה: אם האנשים בכלל לא מרגישים ייסורים, אתה צריך לתת להם משהו מתוק בשביל האגו – וזה בלתי אפשרי. הרי אז הם יקבלו את המסר שלך כדת: "תוסיף קצת, ותרוויח לעצמך עולם הבא. גם עכשיו אצלך הכול בסדר, ואם תשתדל עוד טיפה יהיה פשוט נפלא…", הבטחות מסוג זה פותחו על ידי הדתות והן פונות לכל אחד, כמו מעין תוספת כזאת נעימה ומתוקה.

אמנם אנחנו מדברים על תיקונים, אך הם אפשריים אך ורק מגילוי הרע. המשמעות שלהם שאני מקולקל וחייב לתקן את עצמי. אז איך להביא את זה לאנשים?

אנחנו בעצם לא מבינים שהיום בתוך האנושות מתגלים קלקולים הכי קטנים בלבד. יחסית לקלקולים הרוחניים הם פשוט זעירים. אנחנו נמצאים בדרגת הסולם הכי נמוכה, הכי גרועה – בעולם הזה. יש סך הכול 125 מדרגות כאלה וכולן מגיעות לעולם אין סוף (∞).

הייחודיות של המדרגה הזאת היא שהייסורים כאן הם מדומים – כמו העולם כולו. למעשה הם לא ייסורים אלא "עקיצות" חלשות, על אף שהן נראות לנו כבעיות קשות ביותר שבהן תלויים החיים שלנו. הן כולן קטנות מאוד יחסית למה שקורה בחמישה העולמות הרוחניים. דווקא שם נמצא רצון גדול (Desires) וייסורים גדולים. השליליות שם גבוהה מאוד (-), וכמו כן, הכאב שקשור אליה (Pain). אך עכשיו אנחנו מקבלים "דקירות מחט" קלות שמהוות את כל הייסורים של העולם הזה.

המטרה היא לרכוש "מסך" (Screen) ולהיכנס לעולם הרוחני שבו נוכל לסבול חסרונות ובעיות רוחניים שגדלים פי מיליארד ממה שמתרחש כאן. שם נוכל להעריך אותם ב"אור חוזר", ב"צמצום", בדחייה, בהרגשתם מולנו ולא בתוכנו בפנים. הרי הכלים הרוחניים והרצונות ללא מילוי הם עצומים, אי אפשר לסבול אותם – ולכן אני מחזיק אותם ממול, מרגיש אותם "בהפרדה", מעריך אותם מרחוק בתוך השכל והרגש. אז אני מסוגל להיות מודע לגודל הייסורים האלה שנובעים מתוך חוסר האחריות שלי, חוסר האונים, רגשי האשם עבור כל העולם. וזה מאפשר לי לעבור מ"קו שמאל" ל"קו ימין".

יתכן, שמזה תבינו למה בכלל צריכים את כלי ההשפעה, הרי בכלי הקבלה פשוט אי אפשר לעבור מדרגות כאלה, היפוכים כאלה של שלילי וחיובי. לא ניתן לדמיין עד כמה שזה גבוה יותר מהדימוי שלנו על החיים ועל המוות. זהו חושך שאפשר לסבול אותו רק אם אלמד להתרחק ממנו וארכוש "מסך", השפעה, אהבה. רק אז אהיה מוכן להתגבר עליו ולהפוך מרע לטוב.

כל אחד מאיתנו חייב להרגיש אחריות הרבה יותר גדולה מאשר בבית, ובכלל בחיים הפרטיים. רק במקרה כזה הוא יתקדם בדרך הרוחנית. דווקא את המצב הנוכחי האדם חייב לממש בצורה הנכונה. ההשפעה מתחילה עכשיו: אף על פי שברצון האגואיסטי שלו הוא לא מרגיש נזק לעצמו, הוא חייב להרגיש אותו ברצון להשפיע. שיעבוד על זה, שידאג לזה, שיבצע את זה באופן מלאכותי וישקיע את כל כוחו. מי שלא עושה כך, יוצר בעיה עבור עצמו ועבור כולנו.

מתוך שיעור על מאמר "שפחה כי תירש גבירתה", 02.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לא תוכל לחסוך במכשולים
קללת חלקיקי התנועה הבראונית
על מה לבקש כשכואב?