על השגה קבועה וזמנית

בספר "הקדמה לספר הזוהר" בעל הסולם מספר על איך גדלה נשמת האדם, על השגתו, על ה"פרצוף הרוחני" שלו, כאשר הוא עולה בסולם המדרגות של המצבים ממדרגה אחת לשנייה.

הרצון לקבל שלנו מתגלה בצורתו השבורה, בדרגות של שבירה. בהתחלה הן דרגות כלליות, גדולות, פשוטות וקלות. הרי כל תיקון מתממש בסדר מהקל אל הכבד והצעדים הראשונים עוזרים לנו יותר מאוחר להתקדם לצעדים יותר קשים.

זאת הסיבה שאנחנו מתחילים מ"עביות דשורש" של הכלים השבורים, מהשכבה ה"עליונה", מה"דומם" שבנו. אחרי שמתקנים אותו אנחנו עוברים הלאה יותר עמוק לשכבה השנייה ומתקנים את ה"צומח" שבנו. לאחר מכן לפי אותו העיקרון בא החלק ה"חי", ובסוף מתקנים את דרגת ה"מדבר" שלנו. באופן כזה אנחנו מתקדמים, גם בפרט וגם בכלל.

בעל הסולם כותב ב"הקדמה לספר הזוהר", אות נב: "אדם עולה לעולם היצירה בקביעות, ומשיג שם עד מדרגת הרוח בקביעות, ויכול להשיג שם גם האורות נשמה וחיה מספירות בינה וחכמה אשר שם, הנבחנות לנשמה דרוח וחיה דרוח, אבל רק שלא בקביעות".

בכל אחד מהעולמות אנחנו משיגים בצורה קבועה את מה ששייך לו, ואילו מה ששייך לעולמות העליונים יותר אנחנו משיגים בצורה לא קבועה אלא בתוספת.

לפיכך, רכישת האורות "נפש ורוח דעולם היצירה" בקביעות, מתלווה בהשגות נוספות שלא בקביעות של האורות היותר גבוהים "חיה ויחידה". כי כל חלק רוחני כולל בתוכו את כל שאר החלקים.

בדיוק כך גם בעולם הבריאה, בנוסף לאורות "נפש", "רוח", אני משיג בקביעות את "אור הנשמה", ואילו אורות "חיה" ו"יחידה" נשארים עבורי כתוספת זמנית.

שאלה: אני לא מבין מה זאת השגה "בקביעות" ו"לא בקביעות".

תשובה: "בקביעות", זאת אומרת, הדרגה הנוכחית אינה נעלמת יותר ממני מכיוון שאני כבר נמצא בה. עד כה תיקנתי אותה ועכשיו היא שלי.

בכלל, תיקונים רוחניים הם בעלי אופי מצטבר. בכל מצב שאני מתקן ישנן ספירות הפועלות ממטה למעלה ואותן אני משיג בקביעות. אך ישנן ספירות שאותן אני משיג בצורה זמנית. כל מה שנמצא למטה אני תיקנתי בקביעות, אך כל מדרגה כוללת בתוכה את כל הכלים כח"ב זו"ן וכל האורות נרנח"י. חלקם אני מתקן לא בקביעות, אלא רק במסגרת הדרגה הנוכחית.

שאלה: איך זה בכלל אפשרי לתקן "בקביעות", אם כל פעם בכל מדרגה אני שוב נכנס ל"עיבור" ומגלה מצבים עוד יותר פנימיים?

תשובה: "עיבּור", זה בניית הכלי הרוחני ב"אמונה למעלה מהדעת". ואילו, "קביעות" זה משהו אחר.

נניח, שהגעתי לדרגת "פרופסור", אך בדומה לסטיבן הוקינג גיליתי טעות בתפיסות הקודמות שלי. האם זה אומר שאיבדתי את כל הידע הקודם שלי? לא, פשוט עכשיו מתגלה לי עביות יותר גדולה של הרצונות וזוהי בעצם העלייה. דווקא הדרגה הגבוהה של פרופסור והבסיס המדעי העצום מאפשרים לי לחוות ירידה כל כך מסחררת, קריסה של כל התיאוריות הקודמות שלי.

ואף על פי שזה משאיר אותי ב"מינוס" גדול, זה על פני כל ה"פלוסים" הקודמים שלא נעלמו לשום מקום. אחרי זה אני אעלה מהנפילה למדרגה עוד יותר גבוהה.

כאן באמת נשארת השאלה על הקביעות ואנחנו עוד נחזור לזה.

מתוך השיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 18.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
השתלה הדרגתית של הבורא לתוך הנברא
שווים ושונים
"1+1" מסמל מדרגה שנייה