קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כשמלמעלה נותנים רצון, האדם עושה יגיעה, אבל זה לא על חשבונו. מצד שני, בחוסר רצון, ישנה הבנה שאין רצון. אני משתדל לתת יגיעה, ואז איני רואה זאת כיגיעה שלי, אלא, משום מה, אני רואה זו כעזרה מלמעלה. איך, בצורה הנכונה, אבדיל בין היגיעה שלי לבין העזרה מלמעלה, מהו הקריטריון להבדלה?
תשובה: לא צריך להתבלבל בזה. העיקר הוא, כל הזמן להחזיק את עצמך ב:
-
הרגשת חשיבות המטרה.
-
הרגשת חוסר הכוחות שלך.
-
בטחון שלרצון האמיתי תמיד מגיעה עזרה מיידית.
בעניין זה מומלץ לקרוא את מאמרו של בעל הסולם "אחור וקדם צרתני".
שאלה: נמאס לי לחכות למעבר המחסום. אני כבר לא רוצה כלום, הכול נמאס, אף אחד לא יכול לעזור לי.
תשובה: דווקא במצב הזה עולים אל מעבר למחסום, בעזרת לימוד, קבוצה ובורא!
האם כבר הבנת שמעבר המחסום הוא האפשרות להתאחד ביחד עם הדומים לך לגילוי האיחוד? האם מישהו מפריע לך בזה? ואם כן מפריע, למה אינך מבקש עזרה לאהוב את החברים שלך? למה אתה מחכה? ממה נמאס לך?
הצמצום היה רק על אור חוכמה (קבלה), ולא על אור חסדים (השפעה, אהבה). זאת אומרת, אם אתה תרצה דווקא את זה, אז תגלה את זה.
צמצום, הסתרה – זה הכול בתוכך, ולא שמישהו מסתיר את זה ממך! תעבור בתוך עצמך מקבלה להשפעה, ואז תגלה בתוכך תכונה רוחנית, תכונת ההשפעה. היא לא צריכה לבוא אליך משום מקום, ואתה לא צריך לעלות ולעבור מחסום לשום מקום, אלא שינוי התכונות בתוכך, זהו מעבר המחסום!
