דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / עלייה, אבל לא בריחה

עלייה, אבל לא בריחה

שאלה: מדוע הכוח השלילי מתגלה בעולם בצורה כל כך ברורה, ובכלל בצורה לא פרופורציונלית לכוח החיובי שאנו מעוררים? או שאנחנו בכלל לא מעוררים כלום?

תשובתי: הכוח השלילי מתעורר כדי שכנגדו אתה תדרוש את הכוח החיובי. ולא כדי לנטרל את המכה, אלא כדי להפוך את המכה הזאת למועילה. אתה כאילו מבקש מאבא שמלמד אותך לחשוב, לא להפסיק את התהליך הלא נעים, אלא להפוך אותו למאה אחוז יעיל. אתה באמת רוצה לרכוש שׂכל חדש ולשפר את התכונות העצמיות. אתה לא מזדהה עם האגו שלך שמקבל את המכה. להיפך, אתה יוצא מתוכו ומודה: "מגיעה לו המכה הזאת, אבל רק שהיא תהיה לתועלתו, שתשנה אותו".

ואז במקום מרירות וכאב אתה פתאום תרגיש מתיקות. כוח שלילי, חוץ מזה שהוא בא כ"מכה", עוזר לך להיבדל מהרצון לקבל שלך, להתעלות מעליו ולקבוע לעצמך, שדווקא הצורה הזאת הביאה תועלת. אחרת לא היית יכול לנתק את עצמך מהאגו.

באופן כזה, העבודה שלנו היא בזה שאנחנו מבקשים כוחות להתעלות מעל הרצון, אבל לא מפני שאנחנו לא רוצים להרגיש בו מכות, אלא מפני שאנו רוצים להזדהות עם הבורא. אנחנו רוצים להבחין ברע בתוך הרצון לקבל, להרגיש את המכה עליו, כדי לא להידבק בו, אלא לעלות ממנו לרצון להשפיע. ושוב, לא כדי ששם אנחנו נמצא מנוחה ושלווה, אלא כדי שנוכל לעשות פעולת השפעה.

כאן מסתתר בירור עקרוני ועדין מאוד, בירור שמגלה את תנאי ה"מחסום". אנחנו מתקרבים לזה…

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 30.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ממה בורחים?
כפית עבור אימא
עד שינוסו הצללים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest