עיר קדושה עם חומה

"ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והייתה גאולתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאולתו" (ויקרא, פרשת "בהר", כ"ה, כ"ט).

אם מכרתי את הבית שלי, יש לי את הזכות לקנות אותו חזרה במשך השנה הקרובה. שנה מסמלת רצף בלתי פוסק של רצונות ותכונות שלי, איתם התחלתי את מחזור התיקון ואני מסיים אותו.

כל ישוב נחשב לעיר, אם הוא מוקף חומה. אחרת זו לא עיר. לדוגמה, אי אפשר לקרוא למוסקבה עיר, ואילו הקרמלין שנמצא בתוך מוסקבה ומוקף חומה, זו עיר.

בישראל יש שש ערים כאלה, ביניהם ירושלים, טבריה, עכו ויפו. מנקודת מבט רוחנית, עולם האצילות נקרא עיר וחומה, זו פרסא שמקיפה אותה ושומרת מפני אויבים.

זה אומר שהאדם לוקח מעצמו את כל התכונות הנכונות שבתוכו, מחבר אותן יחד והן יכולות לעבוד בתוכו, כמו מערכת, והוא בונה מסביבה הגנה. מערכת נכונה כבר מהווה במשהו הידמות לבורא: בתוכה מאיר האור העליון ונמצאת תכונתו של הבורא, תכונה של השפעה ואהבה הדדית.

אני מגן עליה בחומה, וכל מה שמחוץ לחומה הזאת, זה עדיין התכונות הלא מתוקנות שלי: נוודים, שודדים, חיות פרא וכדומה. מה גם שהשטח הזה אינו מתחיל מיד מהחומה. במרחק של 70 צעדים (אמה) מהקיר קיימת מה שנקרא חגורת בטיחון השייכת לעיר. ואחריה עוד 2,000 צעדים (אמה) משתרעים שדות וגנים, שגם כן עדיין שייכים לעיר.

אחריהם מתחיל שטח של הרצונות הטמאים שלי, לשם לא כדאי לצאת. לכן החוק של קנייה ומכירה מוביל לכך שהרצונות הטמאים לא יחדרו לתוך העיר. אני לא רק שומר על העיר הזאת בתוכי, אלא גם מסדר אותה. אני כל הזמן חושב על איך לחזק אותה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 8.10.2014